תוכן החוק
תוכן עניינים
פרק א׳: עדות שבעל־פה
סימן א׳: הזמנת עדים וכשרותם
1סמכות להזמין עדים
(א)מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לעניין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
(ב)בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לעניין; והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, לפי שיקול דעתו, לסרב להוציא הזמנה אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת.2הכל כשרים להעיד
הכל כשרים להעיד בכל משפט, בכפוף לאמור בסעיפים 3 ו־4, ואין אדם פסול להעיד מפני שהוא בעל דין בתובענה אזרחית, או מתלונן או נאשם במשפט פלילי, או מפני שהוא מעבידו, עובדו, בן זוגו או קרובו של התובע, המתלונן, הנתבע או הנאשם, או מפני שהורשע או נושא עונש על עבירה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הכל כשרים להעיד בכל משפט, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, ואין אדם פסול להעיד מפני שהוא בעל דין בתובענה אזרחית, או מתלונן או נאשם במשפט פלילי, או מפני שהוא מעבידו, עובדו, בן זוגו או קרובו של התובע, המתלונן, הנתבע או הנאשם, או מפני שהורשע או נושא עונש על עבירה.3סייג לעדותם של בני זוג
במשפט פלילי אין בן זוג כשר להעיד לחובת בן זוגו, ואין כופים אותו להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם בן זוגו בכתב אישום אחד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במשפט פלילי אין בן זוג כשר להעיד לחובת בן זוגו, ואין כופים אותו להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם בן זוגו בכתב אישום אחד.4סייג לעדותם של הורה וילד
במשפט פלילי אין הורה וילד כשרים להעיד האחד לחובת משנהו, ואין כופים אחד מהם להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם משנהו בכתב אישום אחד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במשפט פלילי אין הורה וילד כשרים להעיד האחד לחובת משנהו, ואין כופים אחד מהם להעיד לחובת אדם המואשם יחד עם משנהו בכתב אישום אחד.5עדות מותרתתיקונים: [תשכ״ח], תש״ן, תשנ״א, תשנ״ח, תש״ס, תשע״ו
(א)הסייגים שבסעיפים 3 ו־4 לא יחולו במשפט פלילי בשל אחד מאלה:
(1)חבלת גוף או אלימות או איום באחד מאלה;
(2)עבירה לפי סעיפים 337 או 362 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), או לפי סימן י׳ בפרק ח׳ ולפי סימנים ה׳ או ו׳1 בפרק י׳ לחוק העונשין, שעבר בן זוג נגד בן זוגו, הורה נגד ילדו או ילד נגד הורהו;
(2א)עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, לעניין הפרת צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991, או לעניין הפרת צו שיפוטי אחר לפי כל דין, שעניינו הגנת בן זוגו, ילדו או הורהו של המפר, מפניו;
(3)עבירה לפי סעיפים 244 עד 246, 249 ו־249א לחוק העונשין, שנעברה בקשר לאחת העבירות המפורטות בסעיף זה;
(4)
(ב)הסייגים שבסעיפים 3 ו־4 לא יחולו על עדות של אדם שהגיש תלונה נגד בן זוגו, ילדו או הורהו, לפני העניין, במשפט פלילי בעניין אותה תלונה, בין שהוא הראשון שהגיש תלונה באותו עניין ובין שהוגשה כבר תלונה באותו עניין בידי אדם אחר.
(ג)לעניין סעיפים קטנים (א) ו־(ב), אחת היא אם העד הוא נפגע העבירה או אדם אחר.
↗ חיצוניות: 10↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחקה).
הצג הפניות חיצוניות
- סעיפים 337 → חוק העונשין #סעיף 337
- או 362 לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #סעיף 362
- סימן י׳ בפרק ח׳ → חוק העונשין #פרק ח סימן י
- סימנים ה׳ → חוק העונשין #פרק י סימן ה
- או ו׳1 בפרק י׳ לחוק העונשין → חוק העונשין #פרק י סימן ו1
- סעיף 287 לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 287
- חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991 → חוק למניעת אלימות במשפחה
- סעיפים 244 עד 246 → חוק העונשין #סעיף 244
- 249 → חוק העונשין #סעיף 249
- ו־249א לחוק העונשין → חוק העונשין #סעיף 249א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הסייגים {{ח:פנימי|סעיף 3|שבסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו במשפט פלילי בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חבלת גוף או אלימות או איום באחד מאלה;
{{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 337|סעיפים 337}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 362|או 362 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), או לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ח סימן י|סימן י׳ בפרק ח׳}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימנים ה׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ו1|או ו׳1 בפרק י׳ לחוק העונשין}}, שעבר בן זוג נגד בן זוגו, הורה נגד ילדו או ילד נגד הורהו;
{{ח:תתת|(2א)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 287|סעיף 287 לחוק העונשין}}, לעניין הפרת צו הגנה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}, או לעניין הפרת צו שיפוטי אחר לפי כל דין, שעניינו הגנת בן זוגו, ילדו או הורהו של המפר, מפניו;
{{ח:תתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|סעיפים 244 עד 246}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 249|249}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 249א|ו־249א לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לאחת העבירות המפורטות בסעיף זה;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} הסייגים {{ח:פנימי|סעיף 3|שבסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו על עדות של אדם שהגיש תלונה נגד בן זוגו, ילדו או הורהו, לפני העניין, במשפט פלילי בעניין אותה תלונה, בין שהוא הראשון שהגיש תלונה באותו עניין ובין שהוגשה כבר תלונה באותו עניין בידי אדם אחר.
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיפים קטנים (א) ו־(ב), אחת היא אם העד הוא נפגע העבירה או אדם אחר.6עדות לזכות בן משפחה – ראיה לחובתו
נקרא בן זוג להעיד לזכות בן זוגו, או נקרא הורה או ילד להעיד זה לזכותו של זה, תהא העדות, בין בחקירה ראשית ובין בחקירה שכנגד מטעם התביעה, כשרה לשמש ראיה להוכחת אשמתו של הנאשם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נקרא בן זוג להעיד לזכות בן זוגו, או נקרא הורה או ילד להעיד זה לזכותו של זה, תהא העדות, בין בחקירה ראשית ובין בחקירה שכנגד מטעם התביעה, כשרה לשמש ראיה להוכחת אשמתו של הנאשם.7עדות לעצמו או ליריב
במשפט אזרחי יכול בעל דין להעיד לעצמו או להיות מוזמן להעיד ליריבו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} במשפט אזרחי יכול בעל דין להעיד לעצמו או להיות מוזמן להעיד ליריבו.8הגדרותתיקונים: [תש״ך], תשע״ו
בסימן זה –
”בן זוג“ – לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ולמעט מי שחי בנפרד מבן זוגו ואינו מנהל עמו משק בית משותף מתוך כוונה לפרק את חיי המשפחה באופן קבוע, אף אם הם מתגוררים תחת קורת גג אחת;
”ילד“ – לרבות מאומץ;
”הורה“ – לרבות מאמץ.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק א סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, ולמעט מי שחי בנפרד מבן זוגו ואינו מנהל עמו משק בית משותף מתוך כוונה לפרק את חיי המשפחה באופן קבוע, אף אם הם מתגוררים תחת קורת גג אחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – לרבות מאומץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה“ – לרבות מאמץ.סימן ב׳: עדות על אמרות
9אמרת עד בעת ביצוע עבירה
עדות על אמרה שנאמרה בשעה שנעשה, לפי הטענה, מעשה עבירה, או בסמוך לפניו או לאחריו, והאמרה נוגעת במישרין לעובדה השייכת לענין, תהא קבילה אם אמר אותה אדם שהוא עצמו עד במשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עדות על אמרה שנאמרה בשעה שנעשה, לפי הטענה, מעשה עבירה, או בסמוך לפניו או לאחריו, והאמרה נוגעת במישרין לעובדה השייכת לענין, תהא קבילה אם אמר אותה אדם שהוא עצמו עד במשפט.10אמרה של קרבן אלימות
עדות על אמרה שאמר אדם שנעשה בו, לפי הטענה, מעשה אלימות, והאמרה נוגעת לאותו מעשה או לנסיבות־לואי שלו, תהא קבילה אף אם האדם שאמר אותה אינו נוכח כעד ואף אין להביאו למשפט משום שהוא נפטר או תשוש או חולה או נעדר מן הארץ, ובלבד שנתקיימה באותה אמרה אחת מאלה:
(1)היא נאמרה בשעת מעשה האלימות, או בסמוך לאחריו, או לאחר שהיתה לו ההזדמנות הראשונה להתאונן עליו;
(2)היא נוגעת למעשה האלימות לפי סדר האירועים עד כדי היותה חוליה בשלשלת הנסיבות הקשורות במישרין לביצוע העבירה;
(3)היא נאמרה בשעה שהוא היה גוסס, או האמין שהוא גוסס, בעקבו של מעשה האלימות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} עדות על אמרה שאמר אדם שנעשה בו, לפי הטענה, מעשה אלימות, והאמרה נוגעת לאותו מעשה או לנסיבות־לואי שלו, תהא קבילה אף אם האדם שאמר אותה אינו נוכח כעד ואף אין להביאו למשפט משום שהוא נפטר או תשוש או חולה או נעדר מן הארץ, ובלבד שנתקיימה באותה אמרה אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} היא נאמרה בשעת מעשה האלימות, או בסמוך לאחריו, או לאחר שהיתה לו ההזדמנות הראשונה להתאונן עליו;
{{ח:תת|(2)}} היא נוגעת למעשה האלימות לפי סדר האירועים עד כדי היותה חוליה בשלשלת הנסיבות הקשורות במישרין לביצוע העבירה;
{{ח:תת|(3)}} היא נאמרה בשעה שהוא היה גוסס, או האמין שהוא גוסס, בעקבו של מעשה האלימות.10אאמרת עד מחוץ לבית המשפטתיקונים: תש״ם
(א)אמרה בכתב שנתן עד מחוץ לבית המשפט תהיה קבילה כראיה בהליך פלילי אם נתקיימו אלה:
(1)מתן האמרה הוכח במשפט;
(2)נותן האמרה הוא עד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו;
(3)העדות שונה, לדעת בית משפט, מן האמרה בפרט מהותי, או העד מכחיש את תוכן האמרה או טוען כי אינו זוכר את תכנה.
(ב)בית־המשפט רשאי לקבל אמרה כאמור בסעיף קטן (א) אף אם נותן האמרה איננו עד, בין משום שהוא מסרב להעיד או אינו מסוגל להעיד, ובין שלא ניתן להביאו לבית־המשפט משום שאינו בחיים או לא ניתן למצאו, ובלבד שבית־המשפט שוכנע שמנסיבות הענין עולה, כי אמצעי פסול שימש להניא או למנוע את נותן האמרה מלתת את העדות.
(ג)בית המשפט רשאי לסמוך ממצאיו על אמרה שנתקבלה לפי סעיף זה, או על חלקה, והוא רשאי להעדיף את האמרה על עדותו של העד, והכל אם ראה לעשות כן לנוכח נסיבות הענין, לרבות נסיבות מתן האמרה, הראיות שהובאו במשפט, התנהגות העד במשפט ואותות האמת שנתגלו במהלך המשפט, והטעמים יירשמו.
(ד)לא יורשע אדם על סמך אמרה שנתקבלה לפי סעיף זה אלא אם יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אמרה בכתב שנתן עד מחוץ לבית המשפט תהיה קבילה כראיה בהליך פלילי אם נתקיימו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן האמרה הוכח במשפט;
{{ח:תתת|(2)}} נותן האמרה הוא עד במשפט וניתנה לצדדים הזדמנות לחקרו;
{{ח:תתת|(3)}} העדות שונה, לדעת בית משפט, מן האמרה בפרט מהותי, או העד מכחיש את תוכן האמרה או טוען כי אינו זוכר את תכנה.
{{ח:תת|(ב)}} בית־המשפט רשאי לקבל אמרה כאמור בסעיף קטן (א) אף אם נותן האמרה איננו עד, בין משום שהוא מסרב להעיד או אינו מסוגל להעיד, ובין שלא ניתן להביאו לבית־המשפט משום שאינו בחיים או לא ניתן למצאו, ובלבד שבית־המשפט שוכנע שמנסיבות הענין עולה, כי אמצעי פסול שימש להניא או למנוע את נותן האמרה מלתת את העדות.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לסמוך ממצאיו על אמרה שנתקבלה לפי סעיף זה, או על חלקה, והוא רשאי להעדיף את האמרה על עדותו של העד, והכל אם ראה לעשות כן לנוכח נסיבות הענין, לרבות נסיבות מתן האמרה, הראיות שהובאו במשפט, התנהגות העד במשפט ואותות האמת שנתגלו במהלך המשפט, והטעמים יירשמו.
{{ח:תת|(ד)}} לא יורשע אדם על סמך אמרה שנתקבלה לפי סעיף זה אלא אם יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה.10בקבלת אמרה בהסכמהתיקונים: תש״ם
אמרה בכתב שניתנה מחוץ לבית המשפט תהיה קבילה כראיה בהליך פלילי אף אם נותנה אינו עד במשפט, אם שני הצדדים הסכימו לכך ותוכן האמרה לא היה שנוי במחלוקת, ובלבד שהנאשם היה מיוצג על ידי עורך דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אמרה בכתב שניתנה מחוץ לבית המשפט תהיה קבילה כראיה בהליך פלילי אף אם נותנה אינו עד במשפט, אם שני הצדדים הסכימו לכך ותוכן האמרה לא היה שנוי במחלוקת, ובלבד שהנאשם היה מיוצג על ידי עורך דין.10גשמירת דיניםתיקונים: תש״ם
אין האמור בסעיפים 10א ו־10ב כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מסיבה אחרת שבדין או לפסול ראיה שהיא כשרה לפי דין אחר.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין האמור {{ח:פנימי|סעיף 10א|בסעיפים 10א}} {{ח:פנימי|סעיף 10ב|ו־10ב}} כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מסיבה אחרת שבדין או לפסול ראיה שהיא כשרה לפי דין אחר.11הוכחת אמרה של נאשםתיקונים: [תשכ״ה], תש״ם, תש״ם־2
אמרתו של נאשם מותר להוכיח בעדותו של אדם ששמע אותה; נרשמה האמרה בכתב והנאשם חתם עליה או קיים אותה באופן אחר, מותר להוכיחה בעדות על כך ממי שהיה נוכח באותו מעמד; אמרה שנרשמה כאמור מותר להוכיחה אף בתצהיר בכתב של מי שהיה נוכח באותו מעמד, אם הנאשם מיוצג וסניגורו הסכים לכך או – כאשר האמרה נוגעת לאישום בעוון או בחטא – אם הנאשם, במענה לשאלת בית המשפט ולאחר שבית המשפט הסביר לו את זכותו לחקור את נותן התצהיר, אישר שקרא את האמרה או שהיא הוקראה לו, אינו כופר בכך שהאמרה היא אמרתו וויתר על חקירת מקבל האמרה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אמרתו של נאשם מותר להוכיח בעדותו של אדם ששמע אותה; נרשמה האמרה בכתב והנאשם חתם עליה או קיים אותה באופן אחר, מותר להוכיחה בעדות על כך ממי שהיה נוכח באותו מעמד; אמרה שנרשמה כאמור מותר להוכיחה אף בתצהיר בכתב של מי שהיה נוכח באותו מעמד, אם הנאשם מיוצג וסניגורו הסכים לכך או – כאשר האמרה נוגעת לאישום בעוון או בחטא – אם הנאשם, במענה לשאלת בית המשפט ולאחר שבית המשפט הסביר לו את זכותו לחקור את נותן התצהיר, אישר שקרא את האמרה או שהיא הוקראה לו, אינו כופר בכך שהאמרה היא אמרתו וויתר על חקירת מקבל האמרה.12הודיהתיקונים: תש״ם
(א)עדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט ראה שההודיה היתה חפשית ומרצון.
(ב)בית המשפט רשאי לקבל כראיה, להוכחת הנסיבות שבהן ניתנה הודיית נאשם, גם תצהיר בכתב של מקבל ההודיה, שבו הוא מפרט את נסיבות גביית ההודיה ומצהיר כי ההודיה היתה חפשית ומרצון, והוא אם נתקיים אחד מאלה:
(1)הנאשם מיוצג וסניגורו ויתר על חקירת מקבל ההודיה;
(2)ההודיה היתה על עבירה שהיא עוון או חטא והנאשם, במענה לשאלת בית המשפט ולאחר שבית המשפט הסביר לו את זכותו לחקור את נותן התצהיר, אישר שקרא את ההודיה או שהיא הוקראה לו, אינו כופר בכך שההודיה היתה חפשית ומרצון וויתר על חקירת מקבל ההודיה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט ראה שההודיה היתה חפשית ומרצון.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לקבל כראיה, להוכחת הנסיבות שבהן ניתנה הודיית נאשם, גם תצהיר בכתב של מקבל ההודיה, שבו הוא מפרט את נסיבות גביית ההודיה ומצהיר כי ההודיה היתה חפשית ומרצון, והוא אם נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנאשם מיוצג וסניגורו ויתר על חקירת מקבל ההודיה;
{{ח:תתת|(2)}} ההודיה היתה על עבירה שהיא עוון או חטא והנאשם, במענה לשאלת בית המשפט ולאחר שבית המשפט הסביר לו את זכותו לחקור את נותן התצהיר, אישר שקרא את ההודיה או שהיא הוקראה לו, אינו כופר בכך שההודיה היתה חפשית ומרצון וויתר על חקירת מקבל ההודיה.סימן ג׳: עדות מחוץ למדינה
13גביית עדות על ידי שלוח במשפט אזרחי
(א)לפי בקשת בעל דין במשפט אזרחי רשאי בית המשפט, אם נראה צורך בכך למען הצדק ולפי התנאים שהורה עליהם, לצוות שעד או כל אדם אחר ייחקר בתצהיר על־ידי אדם פלוני ובמקום פלוני שמחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט, ורשאי בית המשפט ליתן הוראה בכל דבר הכרוך באותה חקירה, כפי שייראה סביר וצודק, ורשאי הוא להתיר לכל בעל דין להגיש את פרוטוקול העדות כראיה באותו משפט.
(ב)אדם שהורו לו לערוך חקירה כאמור רשאי להשביע ולערוך דו״ח מיוחד לבית המשפט בדבר החקירה ובדבר התנהגותו של כל עד או אדם אחר בה או בדבר היעדרו ממנה, ורשאי בית המשפט להורות על כל הליך וליתן כל צו כפי שייראה לו צודק.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} לפי בקשת בעל דין במשפט אזרחי רשאי בית המשפט, אם נראה צורך בכך למען הצדק ולפי התנאים שהורה עליהם, לצוות שעד או כל אדם אחר ייחקר בתצהיר על־ידי אדם פלוני ובמקום פלוני שמחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט, ורשאי בית המשפט ליתן הוראה בכל דבר הכרוך באותה חקירה, כפי שייראה סביר וצודק, ורשאי הוא להתיר לכל בעל דין להגיש את פרוטוקול העדות כראיה באותו משפט.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שהורו לו לערוך חקירה כאמור רשאי להשביע ולערוך דו״ח מיוחד לבית המשפט בדבר החקירה ובדבר התנהגותו של כל עד או אדם אחר בה או בדבר היעדרו ממנה, ורשאי בית המשפט להורות על כל הליך וליתן כל צו כפי שייראה לו צודק.14עדות מחוץ למדינה במשפט פלילי
על אף האמור בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965, מקום שנגבתה עדות מחוץ לתחום שיפוטם של בתי המשפט בישראל, מכוח כל אמנה, הסכם או דין, לצורך הליך פלילי בישראל, רשאי בית המשפט להתיר שפרוטוקול העדות שניתנה כאמור יוגש כראיה במשפט, ובלבד שבית המשפט ראה להנחת דעתו שיש סיבה מספקת להיעדרו של העד שהעיד לפי הפרוטוקול וכי לנאשם או לעורך דינו ניתנה הזדמנות לחקור את העד חקירה שכנגד בשעה שנגבתה העדות.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965 → חוק סדר הדין הפלילי
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|בחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965}}, מקום שנגבתה עדות מחוץ לתחום שיפוטם של בתי המשפט בישראל, מכוח כל אמנה, הסכם או דין, לצורך הליך פלילי בישראל, רשאי בית המשפט להתיר שפרוטוקול העדות שניתנה כאמור יוגש כראיה במשפט, ובלבד שבית המשפט ראה להנחת דעתו שיש סיבה מספקת להיעדרו של העד שהעיד לפי הפרוטוקול וכי לנאשם או לעורך דינו ניתנה הזדמנות לחקור את העד חקירה שכנגד בשעה שנגבתה העדות.פרק ב׳: עדות שבכתב
סימן א׳: תצהירים
15תצהיר שבכתב כראיה בדיןתיקונים: [תשט״ז]
(א)מקום שמותר לאדם על־פי דין, או שנדרש אדם, להוכיח דבר על־ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן.
(ב)האזהרה לפי סעיף קטן (א) תינתן, ונתינתה תאושר על פני התצהיר, על ידי אחד מאלה:
(1)שופט;
(2)דיין בבית דין דתי;
(3)היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי מחוז, פרקליטי נפה, וסגני פרקליט המדינה ופרקליטי המחוז ועוזריהם;
(4)עורך־דין;
(5)ראש רשות מקומית;
(6)אדם אחר שהסמיכו לכך שר המשפטים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מקום שמותר לאדם על־פי דין, או שנדרש אדם, להוכיח דבר על־ידי תצהיר בכתב, בשבועה או בהן צדק, יהיה תצהירו בכתב ראיה כשרה, אם הוזהר המצהיר כי עליו להצהיר את האמת וכי יהא צפוי לענשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן.
{{ח:תת|(ב)}} האזהרה לפי סעיף קטן (א) תינתן, ונתינתה תאושר על פני התצהיר, על ידי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שופט;
{{ח:תתת|(2)}} דיין בבית דין דתי;
{{ח:תתת|(3)}} היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, פרקליטי מחוז, פרקליטי נפה, וסגני פרקליט המדינה ופרקליטי המחוז ועוזריהם;
{{ח:תתת|(4)}} עורך־דין;
{{ח:תתת|(5)}} ראש רשות מקומית;
{{ח:תתת|(6)}} אדם אחר שהסמיכו לכך שר המשפטים.16תחולת הדין הפליליתיקונים: [תשט״ז]
לענין סעיף 120 לפקודת החוק הפלילי, 1936, דין תצהיר שנעשה לפי סעיף 15 כדין הצהרה בשבועה.
↗ חיצוניות: 1↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 120 לפקודת החוק הפלילי, 1936 → חוק העונשין #סעיף 239
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 239|סעיף 120 לפקודת החוק הפלילי, 1936}}, דין תצהיר שנעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} כדין הצהרה בשבועה.17חקירה בעל־פהתיקונים: [תשט״ז]
(א)הוראות סעיף 15 אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי המצהיר ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; לא התייצב המצהיר, רשאי בית המשפט לפסול תצהירו מלשמש ראיה.
(ב)נתברר לבית המשפט, שבקשתו של בעל דין לחקור מצהיר בבית המשפט באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי המצהיר ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך; לא התייצב המצהיר, רשאי בית המשפט לפסול תצהירו מלשמש ראיה.
{{ח:תת|(ב)}} נתברר לבית המשפט, שבקשתו של בעל דין לחקור מצהיר בבית המשפט באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה.סימן ב׳: שבועות
18הגדרהתיקונים: [1943]
”רשם“, לענין פקודה זו – מי שנתמנה להיות רשם או סגן רשם על פי סעיף 30 לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 30 לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957 → חוק בתי המשפט #פרק ג סימן א
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם“, לענין פקודה זו – מי שנתמנה להיות רשם או סגן רשם על פי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#פרק ג סימן א|סעיף 30 לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957}}.19סמכות להשביע
רשם או שופט בית משפט שלום רשאי – לכל ענין שאין לגביו הוראה על כך בחיקוק אחר – להשביע אדם, או לקבל ממנו תצהיר, אם –
(1)הדבר נדרש לבית משפט או לענין אחר בישראל, או לבית משפט או לרישום מסמך מחוץ לישראל;
(2)האדם חייב שבועה או תצהיר;
(3)האדם רוצה למסור הודעה בשבועה או בתצהיר;
(4)האדם רוצה לערוך בפניו מסמך שעריכתו מחייבת שבועה או תצהיר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} רשם או שופט בית משפט שלום רשאי – לכל ענין שאין לגביו הוראה על כך בחיקוק אחר – להשביע אדם, או לקבל ממנו תצהיר, אם –
{{ח:תת|(1)}} הדבר נדרש לבית משפט או לענין אחר בישראל, או לבית משפט או לרישום מסמך מחוץ לישראל;
{{ח:תת|(2)}} האדם חייב שבועה או תצהיר;
{{ח:תת|(3)}} האדם רוצה למסור הודעה בשבועה או בתצהיר;
{{ח:תת|(4)}} האדם רוצה לערוך בפניו מסמך שעריכתו מחייבת שבועה או תצהיר.סימן ג׳: עדות של מומחים ועובדי הציבור
19אראיה לפעולת הממשלהתיקונים: תשנ״ב
(א)מסמך הניתן על ידי הממשלה, ייחתם בידי ראש הממשלה או בידי שר שראש הממשלה הסמיכו לכך, או בידי מזכיר הממשלה.
(ב)אישור בכתב של מזכיר הממשלה שהממשלה עשתה דבר פלוני ישמש ראיה שאכן נעשה הדבר כאמור באישור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} מסמך הניתן על ידי הממשלה, ייחתם בידי ראש הממשלה או בידי שר שראש הממשלה הסמיכו לכך, או בידי מזכיר הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} אישור בכתב של מזכיר הממשלה שהממשלה עשתה דבר פלוני ישמש ראיה שאכן נעשה הדבר כאמור באישור.20חוות דעת מומחה ותעודת רופאתיקונים: [תשי״ד]
בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן – חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם (להלן – תעודת רופא).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה, בכתב, חוות דעתו של מומחה בשאלה שבמדע, שבמחקר, שבאמנות או שבידיעה מקצועית (להלן – חוות דעת), ותעודה של רופא על מצב בריאותו של אדם (להלן – תעודת רופא).21חזקת חתימהתיקונים: [תשי״ד]
חוות דעת ותעודת רופא שנעשו בישראל חזקה שהחתימה המופיעה בהן נכונה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חוות דעת ותעודת רופא שנעשו בישראל חזקה שהחתימה המופיעה בהן נכונה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.22חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראלתיקונים: [תשי״ד]
לא יקבל בית משפט כראיה חוות דעת או תעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל, אלא כשיש עליהן אישור של נציב קונסולרי או דיפלומטי של ישראל –
(1)שהחתימה על חוות הדעת או תעודת הרופא ראויה לאמון;
(2)שלפי חוקי המקום שבו נעשתה חוות הדעת או תעודת הרופא צפוי למומחה או לרופא עונש על דברי שקר הכלולים בהן.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לא יקבל בית משפט כראיה חוות דעת או תעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל, אלא כשיש עליהן אישור של נציב קונסולרי או דיפלומטי של ישראל –
{{ח:תת|(1)}} שהחתימה על חוות הדעת או תעודת הרופא ראויה לאמון;
{{ח:תת|(2)}} שלפי חוקי המקום שבו נעשתה חוות הדעת או תעודת הרופא צפוי למומחה או לרופא עונש על דברי שקר הכלולים בהן.23תעודת עובד הציבורתיקונים: [תשט״ז]
בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות הדין, לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי; התעודה תהא חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה, ואם אין הוא עוד באותו שירות – בידי האחראי על היחידה שבה עבד.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות הדין, לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי; התעודה תהא חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה, ואם אין הוא עוד באותו שירות – בידי האחראי על היחידה שבה עבד.24טפסים ותקנותתיקונים: [תשי״ד], [תשט״ז]
(א)חוות דעת, תעודת רופא ותעודת עובד הציבור ייערכו לפי הטפסים הקבועים בתוספת הראשונה או בדומה להם ככל האפשר.
(ב)שר המשפטים רשאי, בתקנות, לקבוע דרך הגשתן של חוות דעת, תעודת רופא או תעודת עובד הציבור ולהביא שינויים בטפסיהן.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות סדרי הדין (עדות מומחים), תשט״ו–1954.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חוות דעת, תעודת רופא ותעודת עובד הציבור ייערכו לפי הטפסים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או בדומה להם ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי, בתקנות, לקבוע דרך הגשתן של חוות דעת, תעודת רופא או תעודת עובד הציבור ולהביא שינויים בטפסיהן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי הדין (עדות מומחים)|תקנות סדרי הדין (עדות מומחים), תשט״ו–1954}}.}}25דין תעודות לפי סימן זה כדין עדות בשבועהתיקונים: [תשי״ד], [תשט״ז]
(א)חוות דעת, תעודת רופא ותעודת עובד הציבור שהוגשו כראיה לבית המשפט – דינן כדין עדות בשבועה לענין סעיף 117 לפקודת החוק הפלילי, 1936.
(ב)לצורך סעיף זה, דין חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל כדין חוות דעת ותעודת רופא שנעשו בישראל.
(ג)כל חוות דעת וכל תעודת רופא יכילו הצהרת המומחה או הרופא כי הוראות סעיף זה ידועות לו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 117 לפקודת החוק הפלילי, 1936 → חוק העונשין #סעיף 237
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} חוות דעת, תעודת רופא ותעודת עובד הציבור שהוגשו כראיה לבית המשפט – דינן כדין עדות בשבועה לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 237|סעיף 117 לפקודת החוק הפלילי, 1936}}.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך סעיף זה, דין חוות דעת ותעודת רופא שנעשו מחוץ לישראל כדין חוות דעת ותעודת רופא שנעשו בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} כל חוות דעת וכל תעודת רופא יכילו הצהרת המומחה או הרופא כי הוראות סעיף זה ידועות לו.26חקירה בעל־פהתיקונים: [תשי״ד], [תשט״ז]
(א)הוראות סימן זה אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד הציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך.
(ב)נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מומחה או רופא או עובד הציבור בבית המשפט באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן זה}} אינן גורעות מכוחו של בית המשפט לצוות כי מומחה או רופא או עובד הציבור ייחקרו בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך.
{{ח:תת|(ב)}} נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מומחה או רופא או עובד הציבור בבית המשפט באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה.27שמירת זכויות וסמכויותתיקונים: [תשט״ז]
אין בהוראות סימן זה לענין עדות של עובדי הציבור –
(1)כדי לגרוע מהוראות כל חוק אחר בדבר הוכחת עובדה על ידי תעודה של עובד הציבור;
(2)כדי לגרוע מכל דין שלפיו רשאי או חייב עובד הציבור לסרב להעיד או לסרב למסור תעודה;
(3)כדי לגרוע מכל דין הפוסל עדות או המסייג קבלתה כראיה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן זה}} לענין עדות של עובדי הציבור –
{{ח:תת|(1)}} כדי לגרוע מהוראות כל חוק אחר בדבר הוכחת עובדה על ידי תעודה של עובד הציבור;
{{ח:תת|(2)}} כדי לגרוע מכל דין שלפיו רשאי או חייב עובד הציבור לסרב להעיד או לסרב למסור תעודה;
{{ח:תת|(3)}} כדי לגרוע מכל דין הפוסל עדות או המסייג קבלתה כראיה.28הגדרהתיקונים: [תשי״ד], [תשל״א]
לענין סימן זה, ”עובד הציבור“ –
(1)עובד המדינה, לרבות שופט, דיין בבית דין דתי, חבר הממשלה ומבקר המדינה;
(2)עובד ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית לארץ־ישראל;
(3)עובד או נושא תפקיד של גוף ציבורי אחר שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 7
הצג הערות עריכה
לפי צו הראיות (קביעת עובדי ציבור), תשל״ב–1972 (ק״ת תשל״ב, 634), ראשי רשויות מקומיות וסגניהם בשכר ועובדי רשויות מקומיות המדורגים בדרגה ט״ו ומעלה בדירוג האחיד או בדרגה מקבילה בדרגים המקצועיים נקבעים כעובדי ציבור לענין סימן ג׳ לפרק ב׳ לפקודה.
לפי צו הראיות (קביעת עובדי ציבור), תשל״ו–1976 (ק״ת תשל״ו, 958), חייל, כמשמעותו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, שהוא קצין, נקבע כעובד ציבור לענין סימן ג׳ לפרק ב׳ לפקודה.
לפי צו הראיות (קביעת עובדי ציבור), תשל״ח–1978 (ק״ת תשל״ח, 744), עובד שירות התעסוקה נקבע כעובד ציבור לענין סימן ג׳ לפרק ב׳ לפקודה.
לפי צו הראיות (קביעת עובדי ציבור), תש״ם–1980 (ק״ת תש״ם, 1444), עובד המוסד לביטוח לאומי נקבע כעובד ציבור לענין סימן ג׳ לפרק ב׳ לפקודה.
לפי צו הראיות (קביעת עובדי ציבור), התשמ״ג–1980 (ק״ת תשמ״ג, 228), בנק ישראל הוא גוף ציבורי שעובדיו או נושאי תפקידים שלו הם עובדי הציבור לענין סימן ג׳ בפרק ב׳ לפקודה.
לפי צו הראיות (קביעת עובדי ציבור), התש״ס–1999 (ק״ת תש״ס, 18), המוסד לבטיחות ולגיהות, כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954, הוא גוף ציבורי שעובדיו או נושאי תפקידים בו הם עובדי הציבור לענין סימן ג׳ בפרק ב׳ לפקודה.
לפי צו הראיות (קביעת גוף ציבורי), התשפ״ב–2022 (ק״ת תשפ״ב, 2890), הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שהוקמה בסעיף 3 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998, היא גוף ציבורי שעובדיו או נושאי תפקידים שלו הם עובדי הציבור לעניין סימן ג׳ לפרק ב׳ לפקודה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן זה}}, ”עובד הציבור“ –
{{ח:תת|(1)}} עובד המדינה, לרבות שופט, דיין בבית דין דתי, חבר הממשלה ומבקר המדינה;
{{ח:תת|(2)}} עובד ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית לארץ־ישראל;
{{ח:תת|(3)}} עובד או נושא תפקיד של גוף ציבורי אחר שקבע שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי צו הראיות (קביעת עובדי ציבור), תשל״ב–1972 (ק״ת תשל״ב, 634), ראשי רשויות מקומיות וסגניהם בשכר ועובדי רשויות מקומיות המדורגים בדרגה ט״ו ומעלה בדירוג האחיד או בדרגה מקבילה בדרגים המקצועיים נקבעים כעובדי ציבור לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳ לפרק ב׳ לפקודה}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי צו הראיות (קביעת עובדי ציבור), תשל״ו–1976 (ק״ת תשל״ו, 958), חייל, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}}, שהוא קצין, נקבע כעובד ציבור לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳ לפרק ב׳ לפקודה}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי צו הראיות (קביעת עובדי ציבור), תשל״ח–1978 (ק״ת תשל״ח, 744), עובד שירות התעסוקה נקבע כעובד ציבור לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳ לפרק ב׳ לפקודה}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי צו הראיות (קביעת עובדי ציבור), תש״ם–1980 (ק״ת תש״ם, 1444), עובד המוסד לביטוח לאומי נקבע כעובד ציבור לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳ לפרק ב׳ לפקודה}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי צו הראיות (קביעת עובדי ציבור), התשמ״ג–1980 (ק״ת תשמ״ג, 228), בנק ישראל הוא גוף ציבורי שעובדיו או נושאי תפקידים שלו הם עובדי הציבור לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳ בפרק ב׳ לפקודה}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי צו הראיות (קביעת עובדי ציבור), התש״ס–1999 (ק״ת תש״ס, 18), המוסד לבטיחות ולגיהות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}, הוא גוף ציבורי שעובדיו או נושאי תפקידים בו הם עובדי הציבור לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳ בפרק ב׳ לפקודה}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|לפי צו הראיות (קביעת גוף ציבורי), התשפ״ב–2022 (ק״ת תשפ״ב, 2890), הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}, היא גוף ציבורי שעובדיו או נושאי תפקידים שלו הם עובדי הציבור לעניין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳ לפרק ב׳ לפקודה}}.}}סימן ד׳: תעודות ציבוריות ונכריות
29הגדרותתיקונים: [תשי״א], תשל״ו
בסימן זה –
”נציג דיפלומטי“ – שגריר, ציר, ממונה על שגרירות או צירות, יועץ של שגרירות או צירות, מזכיר ראשון, מזכיר שני או מזכיר שלישי של שגרירות או צירות, המשמשים בתפקידם במדינת חוץ;
”נציג קונסולרי“ – קונסול כללי, קונסול, סגן קונסול, קונסול כללי בפועל או סוכן קונסולרי, המשמשים בתפקידם במקום שמחוץ לישראל;
”תעודה ציבורית“ – תעודה של אחד הגופים המנויים להלן שהיא מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע, או רשומה של מעשה כאמור, או שהיא חלק מן הרשומות הרשמיות של אחד הגופים המנויים להלן, ובכלל זה תעודה המוחזקת כרשומה, בין שנעשתה בדרך רשמית ובין בדרך אחרת; ואלה הגופים:
(1)מדינת ישראל או הרשות הריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל;
(2)משרדי הממשלה, רשות מקומית, בית משפט, בית דין, גוף אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, נוטריון, או כל גוף רשמי אחר של ישראל או של שטח ארץ שמחוץ לישראל (להלן – מוסדות);
(3)עובד המדינה, עובד רשות ריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל או עובד מוסד (להלן – פקיד);
”מדפיס רשמי“ –
(1)לגבי ישראל – המדפיס הממשלתי או מי שהוכח כי הוא מורשה רשמית להדפיס את התעודה הנדונה או תעודות מן הסוג הנדון;
(2)לגבי שטח ארץ שמחוץ לישראל – כל מדפיס שהוכח כי הוא המדפיס בשביל הממשלה או הרשות הריבונית של אותו שטח ארץ או מורשה כאמור בפיסקה (1).
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציג דיפלומטי“ – שגריר, ציר, ממונה על שגרירות או צירות, יועץ של שגרירות או צירות, מזכיר ראשון, מזכיר שני או מזכיר שלישי של שגרירות או צירות, המשמשים בתפקידם במדינת חוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נציג קונסולרי“ – קונסול כללי, קונסול, סגן קונסול, קונסול כללי בפועל או סוכן קונסולרי, המשמשים בתפקידם במקום שמחוץ לישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה ציבורית“ – תעודה של אחד הגופים המנויים להלן שהיא מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע, או רשומה של מעשה כאמור, או שהיא חלק מן הרשומות הרשמיות של אחד הגופים המנויים להלן, ובכלל זה תעודה המוחזקת כרשומה, בין שנעשתה בדרך רשמית ובין בדרך אחרת; ואלה הגופים:
{{ח:תתת|(1)}} מדינת ישראל או הרשות הריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} משרדי הממשלה, רשות מקומית, בית משפט, בית דין, גוף אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, נוטריון, או כל גוף רשמי אחר של ישראל או של שטח ארץ שמחוץ לישראל (להלן – מוסדות);
{{ח:תתת|(3)}} עובד המדינה, עובד רשות ריבונית של שטח ארץ שמחוץ לישראל או עובד מוסד (להלן – פקיד);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדפיס רשמי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי ישראל – המדפיס הממשלתי או מי שהוכח כי הוא מורשה רשמית להדפיס את התעודה הנדונה או תעודות מן הסוג הנדון;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי שטח ארץ שמחוץ לישראל – כל מדפיס שהוכח כי הוא המדפיס בשביל הממשלה או הרשות הריבונית של אותו שטח ארץ או מורשה כאמור בפיסקה (1).30הוכחת תעודות־חוץתיקונים: [1946], [תשי״א]
יפוי־כוח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר, בכל משפט או ענין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה:
(1)נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו;
(2)נוטריון ציבורי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} יפוי־כוח או כל מסמך אחר שבכתב שנערכו או שהוצאו במקום שמחוץ לשטח שחל עליו משפט מדינת ישראל, מותר, בכל משפט או ענין אזרחיים, ובכפוף לכל סייג מוצדק, להוכיחם באישורם של הצדדים שהוציאום, או בהצהרה שבכתב של אחד מעדי האימות, שנמסרו כנחזה בפני אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו על גבי המסמך או בנספח אליו;
{{ח:תת|(2)}} נוטריון ציבורי, וקויימו בכתב חתום בידו ובחותמתו הנוטריונית ואומתו בכתב בידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי ובחותמתו הרשמית על גבי המסמך או בנספח אליו.31אין צורך להוכיח מעמדו של המקייםתיקונים: [תשי״א]
תעודה הנחזית מקויימת כאמור בסעיף 30, יראוה כאילו הוכחה כראוי, ואין צורך להוכיח את חתימתו או חותמתו או מעמדו הרשמי של האדם הנחזה להיות מקיים האישור או ההצהרה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תעודה הנחזית מקויימת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}}, יראוה כאילו הוכחה כראוי, ואין צורך להוכיח את חתימתו או חותמתו או מעמדו הרשמי של האדם הנחזה להיות מקיים האישור או ההצהרה.32הוכחת תעודות ציבוריותתיקונים: [1947]
תעודה ציבורית ניתן להוכיח בהגשת אחת מאלה, בלי לפגוע בדרכי הוכחה אחרים:
(1)המקור;
(2)העתקו הבדוק;
(3)העתקו שהודפס על ידי המדפיס הרשמי;
(4)העתקו המאושר בחותמתו הרשמי או בחתימתו של הפקיד שבידו משמורתו הרשמית;
(5)העתקו המאושר בחותמו הרשמי של המוסד שבידו משמורתו הרשמית;
(6)העתקו המאושר בחותמו או בחתימתו של שר או של נושא משרה אחר בדרג שווה־ערך, או של פקיד בדרג ובמשרה המניחים את דעתו של בית המשפט לגבי מהימנותו של האישור;
(7)העתקו המאושר בחותמו הרשמי של מוסד, אם מהימנותו של האישור מניחה דעתו של בית המשפט, בהתחשב עם טיבם של התעודה ושל המוסד שאישר אותה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תעודה ציבורית ניתן להוכיח בהגשת אחת מאלה, בלי לפגוע בדרכי הוכחה אחרים:
{{ח:תת|(1)}} המקור;
{{ח:תת|(2)}} העתקו הבדוק;
{{ח:תת|(3)}} העתקו שהודפס על ידי המדפיס הרשמי;
{{ח:תת|(4)}} העתקו המאושר בחותמתו הרשמי או בחתימתו של הפקיד שבידו משמורתו הרשמית;
{{ח:תת|(5)}} העתקו המאושר בחותמו הרשמי של המוסד שבידו משמורתו הרשמית;
{{ח:תת|(6)}} העתקו המאושר בחותמו או בחתימתו של שר או של נושא משרה אחר בדרג שווה־ערך, או של פקיד בדרג ובמשרה המניחים את דעתו של בית המשפט לגבי מהימנותו של האישור;
{{ח:תת|(7)}} העתקו המאושר בחותמו הרשמי של מוסד, אם מהימנותו של האישור מניחה דעתו של בית המשפט, בהתחשב עם טיבם של התעודה ושל המוסד שאישר אותה.33תעודות אישור של נציג ישראליתיקונים: [1947], [תשי״א]
(א)תעודת אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בשטח ארץ פלוני, תהא ראיה מספקת לכל אחת מהעובדות האלה:
(1)כי תעודה ציבורית פלונית הודפסה בידי המדפיס הרשמי של אותו שטח ארץ;
(2)כי חותם או חתימה פלונית הם חותמו וחתימתו הרשמיים של הפקיד הנחזה כבעל החותם או החתימה;
(3)כי חותם פלוני הוא חותמו הרשמי של המוסד הנחזה כבעל החותם.
(ב)תעודת אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, כי לפי מיטב ידיעתו ואמונתו תעודה ציבורית פלונית נמצאת במשמורתו הרשמית של פקיד פלוני או של מוסד פלוני, תהא ראיה מספקת לדבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} תעודת אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בשטח ארץ פלוני, תהא ראיה מספקת לכל אחת מהעובדות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי תעודה ציבורית פלונית הודפסה בידי המדפיס הרשמי של אותו שטח ארץ;
{{ח:תתת|(2)}} כי חותם או חתימה פלונית הם חותמו וחתימתו הרשמיים של הפקיד הנחזה כבעל החותם או החתימה;
{{ח:תתת|(3)}} כי חותם פלוני הוא חותמו הרשמי של המוסד הנחזה כבעל החותם.
{{ח:תת|(ב)}} תעודת אישור של נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי, כי לפי מיטב ידיעתו ואמונתו תעודה ציבורית פלונית נמצאת במשמורתו הרשמית של פקיד פלוני או של מוסד פלוני, תהא ראיה מספקת לדבר.34חזקות על תעודות ציבוריותתיקונים: [1947]
חזקה היא, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, כי –
(1)תעודה ציבורית, ”רשומות“ וכל פרסום רשמי אחר הנחזים כמודפסים בידי מדפיס רשמי – הם אמנם מודפסים למעשה כאמור;
(2)תעודה ציבורית, שפקיד מאשר, בכתב חתום בידו או בחותמו, שהיא נמצאת במשמורתו הרשמית – היא אמנם במשמורתו למעשה;
(3)תעודה ציבורית, שמוסד מאשר, בכתב חתום בחותמו, שהיא נמצאת במשמורתו הרשמית – היא אמנם במשמורתו למעשה;
(4)תעודה ציבורית, הנחזית שנערכה רשמית בידי אדם פלוני ובנסיבות פלוניות – היא אמנם נערכה כך;
(5)חותמים וחתימות רשמיים שעל תעודה ציבורית או על העתק שלה, או על תעודות אישור לפי הוראות סימן זה – הם אמיתיים וכל תיאורי המשרות של החתומים על התעודות או תעודות האישור הם מדוייקים.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} חזקה היא, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, כי –
{{ח:תת|(1)}} תעודה ציבורית, ”רשומות“ וכל פרסום רשמי אחר הנחזים כמודפסים בידי מדפיס רשמי – הם אמנם מודפסים למעשה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} תעודה ציבורית, שפקיד מאשר, בכתב חתום בידו או בחותמו, שהיא נמצאת במשמורתו הרשמית – היא אמנם במשמורתו למעשה;
{{ח:תת|(3)}} תעודה ציבורית, שמוסד מאשר, בכתב חתום בחותמו, שהיא נמצאת במשמורתו הרשמית – היא אמנם במשמורתו למעשה;
{{ח:תת|(4)}} תעודה ציבורית, הנחזית שנערכה רשמית בידי אדם פלוני ובנסיבות פלוניות – היא אמנם נערכה כך;
{{ח:תת|(5)}} חותמים וחתימות רשמיים שעל תעודה ציבורית או על העתק שלה, או על תעודות אישור לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}} – הם אמיתיים וכל תיאורי המשרות של החתומים על התעודות או תעודות האישור הם מדוייקים.34א”רשומות“ – ראיהתיקונים: תשמ״א
דבר שפורסם ב”רשומות“ חזקה שנעשה כראוי, והוא הדין בכל דבר שפרסם המדפיס הממשלתי אף שלא ברשומות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} דבר שפורסם ב”רשומות“ חזקה שנעשה כראוי, והוא הדין בכל דבר שפרסם המדפיס הממשלתי אף שלא ברשומות.34בתאריך הפרסום של ”רשומות“תיקונים: תשמ״א
התאריך הנקוב של גליון ”רשומות“ הוא יום פרסומו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} התאריך הנקוב של גליון ”רשומות“ הוא יום פרסומו.סימן ה׳: רשומה מוסדית
35הגדרותתיקונים: [1940], תשל״ח, תשנ״ה
בפרק זה {{ח:הערה|[צ״ל: בסימן זה]}} –
”הליך משפטי“ – הליך אזרחי או פלילי בפני בית משפט, שניתן להביא בו ראיות;
”מוסד“ – המדינה, רשות מקומית, עסק או כל מי שמספק שירות לציבור;
”עסק“ – לרבות משלח יד;
”פלט“ – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
”רשומה מוסדית“ – מסמך, לרבות פלט, אשר נערך על ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד;
”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1980, ולרבות בנק ישראל.
↗ חיצוניות: 2↺ פנימיות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995 → חוק המחשבים
- בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1980 → חוק הבנקאות (רישוי)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|בפרק זה {{ח:הערה|[צ״ל: בסימן זה]}}}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הליך משפטי“ – הליך אזרחי או פלילי בפני בית משפט, שניתן להביא בו ראיות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד“ – המדינה, רשות מקומית, עסק או כל מי שמספק שירות לציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסק“ – לרבות משלח יד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פלט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשומה מוסדית“ – מסמך, לרבות פלט, אשר נערך על ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1980}}, ולרבות בנק ישראל.36קבילות רשומה מוסדיתתיקונים: [1940], תשנ״ה
(א)רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה –
(1)המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו;
(2)דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה;
(3)היתה הרשומה פלט – הוכח בנוסף, כי –
(א)דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה;
(ב)המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב.
(ב)היתה הרשומה פלט, יראו לענין סעיף קטן (א)(1) את מועד עריכת הנתונים המהווים יסוד לפלט, כמועד עריכתה של הרשומה.
(ג)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רשומה אשר נערכה על ידי רשות מרשויות החקירה או התביעה הפלילית והמוגשת בהליך פלילי על ידי רשות כאמור. אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפסול או להגביל הגשת רשומה כאמור, אם ניתן להגישה בהתאם להוראות סעיף 39ב.
(ד)התקבלה ראיה מכוח סעיף זה, יהיה הצד שכנגד זכאי לחקור חקירה נגדית עדים שזומנו על ידו לעדות, לשם הזמת הראיה, אם עדים אלה קשורים עם בעלי הדין שמטעמו הוגשה הראיה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה –
{{ח:תתת|(1)}} המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו;
{{ח:תתת|(2)}} דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה;
{{ח:תתת|(3)}} היתה הרשומה פלט – הוכח בנוסף, כי –
{{ח:תתתת|(א)}} דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה;
{{ח:תתתת|(ב)}} המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב.
{{ח:תת|(ב)}} היתה הרשומה פלט, יראו לענין סעיף קטן (א)(1) את מועד עריכת הנתונים המהווים יסוד לפלט, כמועד עריכתה של הרשומה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רשומה אשר נערכה על ידי רשות מרשויות החקירה או התביעה הפלילית והמוגשת בהליך פלילי על ידי רשות כאמור. אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפסול או להגביל הגשת רשומה כאמור, אם ניתן להגישה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 39ב|סעיף 39ב}}.
{{ח:תת|(ד)}} התקבלה ראיה מכוח סעיף זה, יהיה הצד שכנגד זכאי לחקור חקירה נגדית עדים שזומנו על ידו לעדות, לשם הזמת הראיה, אם עדים אלה קשורים עם בעלי הדין שמטעמו הוגשה הראיה.37תיקונים: [1940], תשנ״ה
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(נמחק).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}}38אי כפיית הגשה של רשומה מוסדית של תאגיד בנקאיתיקונים: [1940], תשנ״ה
בהליך משפטי שהתאגיד הבנקאי אינו בעל דין בו, אין כופים בנקאי או פקיד של תאגיד בנקאי, להגיש רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי, שתוכנה ניתן להוכחה לפי סימן זה, או להעיד דברים, על עסקאות או חשבונות הרשומים ברשומה המוסדית, אלא לפי צו בית המשפט שניתן מטעם מיוחד.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בהליך משפטי שהתאגיד הבנקאי אינו בעל דין בו, אין כופים בנקאי או פקיד של תאגיד בנקאי, להגיש רשומה מוסדית של תאגיד בנקאי, שתוכנה ניתן להוכחה לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}}, או להעיד דברים, על עסקאות או חשבונות הרשומים ברשומה המוסדית, אלא לפי צו בית המשפט שניתן מטעם מיוחד.39רשות עיון ברשומה מוסדית של תאגיד בנקאיתיקונים: [1940], תשנ״ה
(א)בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין בהליך משפטי, לצוות שהמבקש יהא רשאי, לצורך אותו הליך, לבדוק ולהעתיק כל רישום שברשומה מוסדית של תאגיד בנקאי.
(ב)צו לפי סעיף זה אפשר שיינתן בלי להזמין את התאגיד הבנקאי או כל בעל דין אחר או לאחר שהוזמנו, והצו יומצא לתאגיד הבנקאי שלושה ימים תמימים לפני הזמן שבו יש לקיים את הצו, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל דין בהליך משפטי, לצוות שהמבקש יהא רשאי, לצורך אותו הליך, לבדוק ולהעתיק כל רישום שברשומה מוסדית של תאגיד בנקאי.
{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף זה אפשר שיינתן בלי להזמין את התאגיד הבנקאי או כל בעל דין אחר או לאחר שהוזמנו, והצו יומצא לתאגיד הבנקאי שלושה ימים תמימים לפני הזמן שבו יש לקיים את הצו, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.39אחוות דעת של מומחהתיקונים: תשנ״ה
היה הפלט חיווי דיעה בענין שבמדע, שבמחקר, שבאמנות, שבידיעה מקצועית או בענין שברפואה, לא יהיה הפלט קביל כראיה, אלא אם כן הוגש בהתאם להוראות הדין החל על הגשת עדות בענינים אלה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} היה הפלט חיווי דיעה בענין שבמדע, שבמחקר, שבאמנות, שבידיעה מקצועית או בענין שברפואה, לא יהיה הפלט קביל כראיה, אלא אם כן הוגש בהתאם להוראות הדין החל על הגשת עדות בענינים אלה.39בשמירת דיניםתיקונים: תשנ״ה
(א)הוראות סימן זה לא יהיה בהן כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מחמת טעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה, ולא יהיה בהן כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכללים האמורים או לפי דין אחר.
(ב)בסעיף זה ובסעיף 39א, ”דין“ – לרבות הלכה פסוקה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}} לא יהיה בהן כדי להכשיר ראיה שאינה קבילה מחמת טעם אחר, שאינו הכלל האוסר עדות שמיעה, ולא יהיה בהן כדי לפסול או להגביל הגשת ראיה שהיא כשרה לפי הכללים האמורים או לפי דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 39א|ובסעיף 39א}}, ”דין“ – לרבות הלכה פסוקה.סימן ו׳: העתק צילומי
40הגדרהתיקונים: [תשכ״ט]
”העתק צילומי“, לענין סימן זה – העתק ממקור המתקבל בתהליכי צילום, או בשיטה אחרת שנקבעה בתקנות, ושעל פיהם מתקבל העתק משתמר ומדוייק של המקור, בין בגדלו המקורי ובין בגודל שונה.
↺ פנימיות: 1📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות העדות (העתקים צילומיים), תש״ל–1969.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העתק צילומי“, לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן זה}} – העתק ממקור המתקבל בתהליכי צילום, או בשיטה אחרת שנקבעה בתקנות, ושעל פיהם מתקבל העתק משתמר ומדוייק של המקור, בין בגדלו המקורי ובין בגודל שונה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העדות (העתקים צילומיים)|תקנות העדות (העתקים צילומיים), תש״ל–1969}}.}}41העתק צילומי כראיהתיקונים: [תשכ״ט]
העתק צילומי של מסמך, מסוג מסמכים שנקבע לענין זה בתקנות, אשר מצורף אליו אישור שההעתק נעשה מן המקור באופן ובתנאים שנקבעו לאותו סוג מסמכים בתקנות, ישמש ראיה לכאורה בהליך משפטי –
(1)בכל מקרה שלפי הדין מותר להוכיח תכנו של מסמך בהעתקו;
(2)אם המקור בוער על פי תקנות ובתנאים שנקבעו בהן, ומצורף להעתק אישור על כך כפי שנקבע בתקנות לאותו סוג מסמכים.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות העדות (העתקים צילומיים), תש״ל–1969.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} העתק צילומי של מסמך, מסוג מסמכים שנקבע לענין זה בתקנות, אשר מצורף אליו אישור שההעתק נעשה מן המקור באופן ובתנאים שנקבעו לאותו סוג מסמכים בתקנות, ישמש ראיה לכאורה בהליך משפטי –
{{ח:תת|(1)}} בכל מקרה שלפי הדין מותר להוכיח תכנו של מסמך בהעתקו;
{{ח:תת|(2)}} אם המקור בוער על פי תקנות ובתנאים שנקבעו בהן, ומצורף להעתק אישור על כך כפי שנקבע בתקנות לאותו סוג מסמכים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות העדות (העתקים צילומיים)|תקנות העדות (העתקים צילומיים), תש״ל–1969}}.}}41אהעתק של רשומה מוסדיתתיקונים: תשנ״ה
ניתן להוכיח תוכנה של רשומה מוסדית על ידי העתק צילומי של הרשומה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ניתן להוכיח תוכנה של רשומה מוסדית על ידי העתק צילומי של הרשומה.41במעמדו של פלטתיקונים: תשנ״ה
לענין סימן זה לא ייחשב פלט שהוא רשומה מוסדית כהעתק המסמך שעל בסיסו הופק, אלא כמקור.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן זה}} לא ייחשב פלט שהוא רשומה מוסדית כהעתק המסמך שעל בסיסו הופק, אלא כמקור.42שמירת דיניםתיקונים: [תשכ״ט], תשנ״ה
אין בהוראות סימן זה כדי לגרוע מכל דין אחר בדבר כשרותו לראיה של העתק צילומי שנעשה לא לפי הוראות סימן זה, אלא להוסיף עליו.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן זה}} כדי לגרוע מכל דין אחר בדבר כשרותו לראיה של העתק צילומי שנעשה לא לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|סימן זה}}, אלא להוסיף עליו.סימן ז׳: פסק דין מרשיע במשפט פלילי
42אקבילות פסק דיןתיקונים: תשל״ג־2, תשע״ב, תשע״ז
(א)הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי.
(א1)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פסק דין חלוט במשפט פלילי של בית משפט צבאי, כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.
(ב)הוראות סעיף זה אינן חלות על –
(1)פסק דין של בית משפט עירוני שלא ניתן מאת שופט של בית משפט שלום;
(2)ממצאים ומסקנות שבגזר הדין, להבדיל מהכרעת הדין.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967 → תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פסק דין חלוט במשפט פלילי של בית משפט צבאי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה אינן חלות על –
{{ח:תתת|(1)}} פסק דין של בית משפט עירוני שלא ניתן מאת שופט של בית משפט שלום;
{{ח:תתת|(2)}} ממצאים ומסקנות שבגזר הדין, להבדיל מהכרעת הדין.42בעיון בפרוטוקול ובחומר אחרתיקונים: תשל״ג־2
הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, רשאי בית המשפט לעיין גם בכתב האישום, בפרוטוקול ובכל חומר אחר שהוגש במשפט הפלילי, אם ראה צורך בכך לשם הבהרת האמור בראיה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה ראיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42א|בסעיף 42א}}, רשאי בית המשפט לעיין גם בכתב האישום, בפרוטוקול ובכל חומר אחר שהוגש במשפט הפלילי, אם ראה צורך בכך לשם הבהרת האמור בראיה.42גראיות לסתירת פסק דיןתיקונים: תשל״ג־2
הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה ראיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42א|בסעיף 42א}}, לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין.42דממצאים ומסקנות בתביעה אזרחית נגררתתיקונים: תשל״ג־2
בדיון בתביעה אזרחית לפי סעיף 35א לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, יראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי כאילו נקבעו במשפט אזרחי.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- סעיף 35א לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957 → חוק בתי המשפט #סעיף 77
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בדיון בתביעה אזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 77|סעיף 35א לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957}}, יראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי כאילו נקבעו במשפט אזרחי.42השמירת דיניםתיקונים: תשל״ג־2
הוראות סימן זה באות להוסיף על כל דין בדבר קבילות פסק דין כראיה.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ז|סימן זה}} באות להוסיף על כל דין בדבר קבילות פסק דין כראיה.סימן ח׳: תעודה נושנה
43תעודה נושנהתיקונים: [1947]
הוגשה תעודה שהיא, כנחזה או כמוכח, בת עשרים שנה לפחות והוצאה מתוך משמורת הנראית כשרה בעיני בית המשפט באותו מקרה, רשאי הוא להעמידה על חזקתה שהחתימה עליה וכל חלק בה הנחזים שנעשו בכתב ידו של פלוני נעשו בכתב ידו, ולגבי עשייתה או אימותה של התעודה – שנעשתה או שאומתה כהלכה בידי האדם הנחזה כמי שעשאה או אימתה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוגשה תעודה שהיא, כנחזה או כמוכח, בת עשרים שנה לפחות והוצאה מתוך משמורת הנראית כשרה בעיני בית המשפט באותו מקרה, רשאי הוא להעמידה על חזקתה שהחתימה עליה וכל חלק בה הנחזים שנעשו בכתב ידו של פלוני נעשו בכתב ידו, ולגבי עשייתה או אימותה של התעודה – שנעשתה או שאומתה כהלכה בידי האדם הנחזה כמי שעשאה או אימתה.פרק ג׳: ראיות חסויות
44חסיון לטובת המדינהתיקונים: [תשכ״ח], תשע״ו־2
(א)אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם ראש הממשלה או שר הבטחון הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון המדינה, או אם ראש הממשלה או שר החוץ הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה, אלא אם מצא שופט של בית המשפט העליון, על־פי עתירת בעל־דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה, ובהליך פלילי – כי הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה, או שהיא חיונית להגנת הנאשם.
(ב)הוגשה לבית המשפט תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין המבקש גילוי הראיה, להפסיק את המשפט לתקופה שיקבע כדי לאפשר הגשת העתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון – גם עד להחלטה בעתירה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם ראש הממשלה או שר הבטחון הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון המדינה, או אם ראש הממשלה או שר החוץ הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה, אלא אם מצא שופט של בית המשפט העליון, על־פי עתירת בעל־דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה, ובהליך פלילי – כי הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה, או שהיא חיונית להגנת הנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה לבית המשפט תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין המבקש גילוי הראיה, להפסיק את המשפט לתקופה שיקבע כדי לאפשר הגשת העתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון – גם עד להחלטה בעתירה.45חסיון לטובת הציבורתיקונים: [תשכ״ח], תשע״ו־2
(א)אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על־פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה, ובהליך פלילי – כי הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה, או שהיא חיונית להגנת הנאשם.
(ב)אין בבירור עתירה כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את הדיון בהליך העיקרי למעט במקרים שבהם הכרעה בעתירה נחוצה להמשך הדיון.
(ג)בית המשפט רשאי להעביר את הדיון בעתירה לשופט יחיד שאינו דן בתיק, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן בתיק.
(ד)השר לביטחון הפנים רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לאחד מאלה (בסעיף קטן זה – ממונה על חסיונות):
(א)שופט מחוזי בדימוס בעל ידע וניסיון מקצועי בדין פלילי;
(ב)קצין משטרה בכיר בדימוס בדרגת תת־ניצב ומעלה ששירת באגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל;
(ג)פרקליט בדימוס ששימש בתפקיד משנה לפרקליט המדינה, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה או פרקליט מחוז;
(ד)יועץ משפטי לשעבר של משרד ממשלתי או של גוף ביטחוני בעל ניסיון מקצועי בתחום המודיעין.
(2)אצילה לפי פסקה (1) יכול שתהיה לכמה ממונים על חסיונות.
(3)דין ממונה על חסיונות כדין עובד המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(א)חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979;
(ב)חוק העונשין, התשל״ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(ג)חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1959;
(ד)חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959;
(ה)פקודה זו;
(ו)חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963, בשינויים שיקבע השר לביטחון הפנים, ככל שיקבע.
↗ חיצוניות: 5
הצג הפניות חיצוניות
- חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979 → חוק שירות הציבור (מתנות)
- חוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין
- חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1959 → חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)
- חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959 → חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)
- חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963 → חוק שירות המדינה (משמעת)
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על־פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה, ובהליך פלילי – כי הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה, או שהיא חיונית להגנת הנאשם.
{{ח:תת|(ב)}} אין בבירור עתירה כאמור בסעיף קטן (א) כדי לעכב את הדיון בהליך העיקרי למעט במקרים שבהם הכרעה בעתירה נחוצה להמשך הדיון.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להעביר את הדיון בעתירה לשופט יחיד שאינו דן בתיק, ואם היה בית המשפט הרכב – לשופט יחיד שהוא אחד משופטי ההרכב או שאינו דן בתיק.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} השר לביטחון הפנים רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף זה לאחד מאלה (בסעיף קטן זה – ממונה על חסיונות):
{{ח:תתתת|(א)}} שופט מחוזי בדימוס בעל ידע וניסיון מקצועי בדין פלילי;
{{ח:תתתת|(ב)}} קצין משטרה בכיר בדימוס בדרגת תת־ניצב ומעלה ששירת באגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל;
{{ח:תתתת|(ג)}} פרקליט בדימוס ששימש בתפקיד משנה לפרקליט המדינה, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה או פרקליט מחוז;
{{ח:תתתת|(ד)}} יועץ משפטי לשעבר של משרד ממשלתי או של גוף ביטחוני בעל ניסיון מקצועי בתחום המודיעין.
{{ח:תתת|(2)}} אצילה לפי פסקה (1) יכול שתהיה לכמה ממונים על חסיונות.
{{ח:תתת|(3)}} דין ממונה על חסיונות כדין עובד המדינה לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1959}};
{{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תתתת|(ה)}} פקודה זו;
{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}, בשינויים שיקבע השר לביטחון הפנים, ככל שיקבע.45אפגיעה הנגרמת מצירוף ראיותתיקונים: תשע״ו־2
מבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיפים 44 ו־45, ראש הממשלה, או השר כאמור באותם סעיפים, רשאי להביע את דעתו כי מסירת הראיה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב, לפי העניין, גם אם פגיעה כאמור עלולה להיגרם בשל צירוף הראיה וראיות אחרות, נוכח סוג המידע הנכלל בראיה, בתוכנו או היקפו וגם אם הראיות האחרות אינן קשורות לאותו הליך.
↺ פנימיות: 3
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מבלי לפגוע בכלליות האמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיפים 44}} {{ח:פנימי|סעיף 45|ו־45}}, ראש הממשלה, או השר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|באותם סעיפים}}, רשאי להביע את דעתו כי מסירת הראיה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין ציבורי חשוב, לפי העניין, גם אם פגיעה כאמור עלולה להיגרם בשל צירוף הראיה וראיות אחרות, נוכח סוג המידע הנכלל בראיה, בתוכנו או היקפו וגם אם הראיות האחרות אינן קשורות לאותו הליך.46הדיון בעתירה לגילוי ראיה חסויהתיקונים: [תשכ״ח], תשע״ו־2
(א)הדיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיפים 44 או 45 יהיה בדלתיים סגורות; לשם החלטה בעתירה רשאי השופט של בית המשפט העליון או בית המשפט, לפי הענין, לדרוש שהראיה או תכנה יובאו לידיעתו, ורשאי הוא לקבל הסברים מהיועץ המשפטי לממשלה או מנציגו ומנציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר, אף בהעדר יתר בעלי הדין.
(א1)בהחלטה כאמור בסעיף קטן (א) ישקול בית המשפט, בין השאר, את הקשר שבין החומר החסוי לגדר המחלוקת בין בעלי הדין, בשים לב לגרסת ההגנה, את הקשר שבין החומר החסוי לראיות הגלויות וחומר חסוי אחר בתיק, ואת קבילות החומר החסוי ומשקלו הצפוי אם יוגש כראיה במשפט, ורשאי הוא לקבל הסברים מהעותר אף בהעדר שאר בעלי הדין; לא יתיר בית משפט גילוי של ראיה חסויה, אלא לאחר שניתנה לתובע אפשרות להתייחס לטענות שנטענו שלא בפניו.
(א2)החליט בית המשפט שלא להתיר גילוי של ראיה חסויה, רשאי הוא לשוב ולבחון את החלטתו עם התקדמות הדיון בהליך העיקרי.
(ב)שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לדיון בעתירה לפי סעיפים 44 ו־45 וסעיף זה.
↺ פנימיות: 4📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה), תשכ״ט–1969.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} הדיון בעתירה לגילוי ראיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:פנימי|סעיף 45|או 45}} יהיה בדלתיים סגורות; לשם החלטה בעתירה רשאי השופט של בית המשפט העליון או בית המשפט, לפי הענין, לדרוש שהראיה או תכנה יובאו לידיעתו, ורשאי הוא לקבל הסברים מהיועץ המשפטי לממשלה או מנציגו ומנציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר, אף בהעדר יתר בעלי הדין.
{{ח:תת|(א1)}} בהחלטה כאמור בסעיף קטן (א) ישקול בית המשפט, בין השאר, את הקשר שבין החומר החסוי לגדר המחלוקת בין בעלי הדין, בשים לב לגרסת ההגנה, את הקשר שבין החומר החסוי לראיות הגלויות וחומר חסוי אחר בתיק, ואת קבילות החומר החסוי ומשקלו הצפוי אם יוגש כראיה במשפט, ורשאי הוא לקבל הסברים מהעותר אף בהעדר שאר בעלי הדין; לא יתיר בית משפט גילוי של ראיה חסויה, אלא לאחר שניתנה לתובע אפשרות להתייחס לטענות שנטענו שלא בפניו.
{{ח:תת|(א2)}} החליט בית המשפט שלא להתיר גילוי של ראיה חסויה, רשאי הוא לשוב ולבחון את החלטתו עם התקדמות הדיון בהליך העיקרי.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לדיון בעתירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:פנימי|סעיף 45|ו־45}} וסעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה)|תקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה), תשכ״ט–1969}}.}}47ראיות מפלילותתיקונים: [תשכ״ח]
(א)אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה.
(ב)ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלילו כאמור בסעיף קטן (א) ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך.
(ג)נאשם שבחר להעיד במשפטו כעד הסניגוריה, לא יחול עליו סעיף זה לגבי העבירה שהוא מואשם בה באותו משפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש אדם להימנע ממסירת ראיה מחמת שהיא עשויה להפלילו כאמור בסעיף קטן (א) ובית המשפט דחה את הבקשה והראיה נמסרה, לא תוגש הראיה נגד אותו אדם במשפט שבו הוא מואשם בשל העבירה שהעובדה המתגלית מן הראיה היא יסוד מיסודותיה, אלא אם הסכים לכך.
{{ח:תת|(ג)}} נאשם שבחר להעיד במשפטו כעד הסניגוריה, לא יחול עליו סעיף זה לגבי העבירה שהוא מואשם בה באותו משפט.48עדות עורך דיןתיקונים: [תשכ״ח]
(א)דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עורך דין או עובד של עורך דין.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר ענייני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עורך דין או עובד של עורך דין.49עדות רופאתיקונים: [תשכ״ח], תשפ״ב־2
(א)רופא אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עבודתו כרופא והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם ויתר האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה; והוא הדין באדם שאגב עבודתו בשירות הרופא או בשירותו של מוסד רפואי או בצוות המקצועי העובד עם הרופא, תוך טיפול בחולים, הגיע אליו דבר שנמסר לרופא.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות רופא או לעבוד כאמור בסיפה לסעיף קטן (א).
(ג)נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בטענה בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע את העדות, ישמע אותה בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה לדון בעניין, כולו או חלקו, בפומבי.
(2)התקיים דיון כאמור בפסקה (1) בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט להרשות לאדם מסוים או לקבוצת בני אדם מסוימת להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או חלקו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} רופא אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עבודתו כרופא והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם ויתר האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה; והוא הדין באדם שאגב עבודתו בשירות הרופא או בשירותו של מוסד רפואי או בצוות המקצועי העובד עם הרופא, תוך טיפול בחולים, הגיע אליו דבר שנמסר לרופא.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות רופא או לעבוד כאמור בסיפה לסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בטענה בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע את העדות, ישמע אותה בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה לדון בעניין, כולו או חלקו, בפומבי.
{{ח:תתת|(2)}} התקיים דיון כאמור בפסקה (1) בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט להרשות לאדם מסוים או לקבוצת בני אדם מסוימת להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או חלקו.50עדות פסיכולוגתיקונים: [תשכ״ח], תשפ״ב־2
(א)פסיכולוג־מומחה כמשמעותו בצו שהותקן לפי סעיף זה אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עבודתו כפסיכולוג והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לפסיכולוג בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם ויתר האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות פסיכולוג־מומחה.
(ג)נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בדלתיים סגורות; החליט בית־המשפט לשמוע את העדות, ישמע אותה בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה לדון בעניין, כולו או חלקו, בפומבי.
(2)התקיים דיון כאמור בפסקה (1) בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט להרשות לאדם מסוים או לקבוצת בני אדם מסוימת להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או חלקו.
(ד)שר הבריאות יתקין, בהסכמת שר המשפטים, צו שיגדיר מיהו פסיכולוג־מומחה לענין סעיף זה.
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
לפי צו הראיות (פסיכולוג מומחה), תשל״ח–1978 (ק״ת תשל״ח, 983), פסיכולוג־מומחה לענין סעיף זה הוא מי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה לפי סעיפים 2(א) או 2(ב) לחוק הפסיכולוגים, תשל״ז–1977, ובסייגים האמורים בהם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} פסיכולוג־מומחה כמשמעותו בצו שהותקן לפי סעיף זה אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עבודתו כפסיכולוג והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לפסיכולוג בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם ויתר האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות פסיכולוג־מומחה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בדלתיים סגורות; החליט בית־המשפט לשמוע את העדות, ישמע אותה בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה לדון בעניין, כולו או חלקו, בפומבי.
{{ח:תתת|(2)}} התקיים דיון כאמור בפסקה (1) בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט להרשות לאדם מסוים או לקבוצת בני אדם מסוימת להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או חלקו.
{{ח:תת|(ד)}} שר הבריאות יתקין, בהסכמת שר המשפטים, צו שיגדיר מיהו פסיכולוג־מומחה לענין סעיף זה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו הראיות (פסיכולוג מומחה)|צו הראיות (פסיכולוג מומחה), תשל״ח–1978}} (ק״ת תשל״ח, 983), פסיכולוג־מומחה לענין סעיף זה הוא מי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים#סעיף 2|סעיפים 2(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים#סעיף 2|או 2(ב) לחוק הפסיכולוגים, תשל״ז–1977}}, ובסייגים האמורים בהם.}}50אעדות עובד סוציאליתיקונים: תשנ״ו, תשפ״ב־2
(א)עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996, אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עיסוקו כעובד סוציאלי והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם כן ויתר האדם על החסיון או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על הענין שיש שלא לגלותה.
(ב)הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עובד סוציאלי.
(ג)נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע את העדות, ישמע אותה בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה לדון בעניין, כולו או חלקו, בפומבי.
(2)התקיים דיון כאמור בפסקה (1) בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט להרשות לאדם מסוים או לקבוצת בני אדם מסוימת להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או חלקו.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996 → חוק העובדים הסוציאליים
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} עובד סוציאלי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים|בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}}, אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עיסוקו כעובד סוציאלי והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם כן ויתר האדם על החסיון או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על הענין שיש שלא לגלותה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עובד סוציאלי.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע את העדות, ישמע אותה בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה לדון בעניין, כולו או חלקו, בפומבי.
{{ח:תתת|(2)}} התקיים דיון כאמור בפסקה (1) בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט להרשות לאדם מסוים או לקבוצת בני אדם מסוימת להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או חלקו.50בחסיון ראיות לעניין עדות בעל מקצוע בהליכים פליליים שעניינם עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחהתיקונים: תשפ״ב־2
(א)בסעיף זה –
”בעל מקצוע“ – רופא לעניין טיפול נפשי, פסיכולוג או עובד סוציאלי כמשמעותם בסעיפים 49, 50 או 50א, בהתאמה;
”חוק זכויות נפגעי עבירה“ – חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001;
”חוק השיפוט הצבאי“ – חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
”עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה“ – עבירה המנויה בתוספת הראשונה ג׳ לחוק זכויות נפגעי עבירה ועבירה המנויה בתוספת החמישית א׳ לחוק השיפוט הצבאי.
(ב)על אף האמור בסעיפים 49, 50 ו־50א, בהליך פלילי בעבירת מין או בעבירת אלימות חמורה במשפחה, לעניין ראיה על דבר הנוגע לנפגע עבירה שנזקק לשירותו של בעל מקצוע, יחולו הוראות אלה:
(1)בהליך פלילי שהוגש בו כתב אישום בעבירה כאמור וההגנה מבקשת לגלות את הראיה, בעל המקצוע אינו חייב למסור את הראיה אלא אם כן נפגע העבירה ויתר על החיסיון או שבית המשפט מצא כי הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה, ובכלל זה על הפגיעה שעלולה להיגרם מגילויה לנפגע העבירה ולשיקומו, או שהיא חיונית להגנת הנאשם;
(2)בהליך פלילי שנחקרה בו עבירה כאמור ולפי בקשת רשות חוקרת הורה בית המשפט על גילוי ראיה לפי הוראות סעיף 49(א), 50(א) או 50א(א), או שנפגע העבירה ויתר על החיסיון – עם הגשת כתב האישום יחול על הראיה חיסיון כאמור באותם סעיפים, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(א)הראיה חיונית להוכחת האישום;
(ב)הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה, ובכלל זה על הפגיעה שעלולה להיגרם מגילויה לנפגע העבירה ולשיקומו, או שהיא חיונית להגנת הנאשם;
(3)תובע לא ימסור ראיה כאמור בפסקה (2), אלא אם כן פרקליט מחוז, משנהו או ממונה בכיר בפרקליטות שפרקליט המחוז הסמיכו לעניין זה, ראש יחידת תביעות במשטרת ישראל או סגנו או פרקליט צבאי או סגנו, לפי העניין, אישר כי החיסיון אינו חל על הראיה; לנאשם יינתן מידע על קיום ראיה שלא נמסרה כאמור;
(4)בקשה לגילוי ראיה שלא נמסרה לפי הוראות פסקה (2) תידון בדרך שבה נדונות בקשות לפי סעיף 49(א), 50(א) או 50א(א), ותיבחן בהתאם להוראות פסקה (1).
(ג)בהליך פלילי בעבירת מין או בעבירת אלימות חמורה במשפחה, בטרם יחליט בית המשפט לגלות ראיה חסויה על דבר הנוגע לנפגע עבירה שנזקק לשירותו של בעל מקצוע –
(1)ייתן בית המשפט לנפגע העבירה זכות להביע את עמדתו, וייתן גם לבעל המקצוע הזדמנות להביע את עמדתו, והכול לפי הוראות סעיף 13א(ו) לחוק זכויות נפגעי עבירה או סעיף 513יג1(ו) לחוק השיפוט הצבאי, לפי העניין;
(2)ישקול בית המשפט את הפגיעה שעלולה להיגרם מגילוי הראיה לנפגע העבירה ולשיקומו, ובעניין קטין – ישקול גם את הפגיעה בטובת הקטין, ויחולו הוראות סעיף 13א(ו)(3) לחוק זכויות נפגעי עבירה או סעיף 513יג1(ו)(3) לחוק השיפוט הצבאי, לפי העניין;
(3)הוגשה הבקשה לגילוי הראיה בשלב החקירה – יבחן בית המשפט גם את קיום התנאים שבסעיף 13א(ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה או בסעיף 513יג1(ב) לחוק השיפוט הצבאי, לפי העניין.
↗ חיצוניות: 10↺ פנימיות: 13
הצג הפניות חיצוניות
- חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001 → חוק זכויות נפגעי עבירה
- חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955 → חוק השיפוט הצבאי
- בתוספת הראשונה ג׳ לחוק זכויות נפגעי עבירה → חוק זכויות נפגעי עבירה #תוספת 1ג
- בתוספת החמישית א׳ לחוק השיפוט הצבאי → חוק השיפוט הצבאי #תוספת 5א
- סעיף 13א(ו) לחוק זכויות נפגעי עבירה → חוק זכויות נפגעי עבירה #סעיף 13א
- סעיף 513יג1(ו) לחוק השיפוט הצבאי → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 513יג1
- סעיף 13א(ו)(3) לחוק זכויות נפגעי עבירה → חוק זכויות נפגעי עבירה #סעיף 13א
- סעיף 513יג1(ו)(3) לחוק השיפוט הצבאי → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 513יג1
- שבסעיף 13א(ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה → חוק זכויות נפגעי עבירה #סעיף 13א
- בסעיף 513יג1(ב) לחוק השיפוט הצבאי → חוק השיפוט הצבאי #סעיף 513יג1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל מקצוע“ – רופא לעניין טיפול נפשי, פסיכולוג או עובד סוציאלי כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיפים 49}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}} {{ח:פנימי|סעיף 50א|או 50א}}, בהתאמה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק זכויות נפגעי עבירה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק השיפוט הצבאי“ – {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת מין או עבירת אלימות חמורה במשפחה“ – עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#תוספת 1ג|בתוספת הראשונה ג׳ לחוק זכויות נפגעי עבירה}} ועבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#תוספת 5א|בתוספת החמישית א׳ לחוק השיפוט הצבאי}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיפים 49}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}} {{ח:פנימי|סעיף 50א|ו־50א}}, בהליך פלילי בעבירת מין או בעבירת אלימות חמורה במשפחה, לעניין ראיה על דבר הנוגע לנפגע עבירה שנזקק לשירותו של בעל מקצוע, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהליך פלילי שהוגש בו כתב אישום בעבירה כאמור וההגנה מבקשת לגלות את הראיה, בעל המקצוע אינו חייב למסור את הראיה אלא אם כן נפגע העבירה ויתר על החיסיון או שבית המשפט מצא כי הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה, ובכלל זה על הפגיעה שעלולה להיגרם מגילויה לנפגע העבירה ולשיקומו, או שהיא חיונית להגנת הנאשם;
{{ח:תתת|(2)}} בהליך פלילי שנחקרה בו עבירה כאמור ולפי בקשת רשות חוקרת הורה בית המשפט על גילוי ראיה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 50א|או 50א(א)}}, או שנפגע העבירה ויתר על החיסיון – עם הגשת כתב האישום יחול על הראיה חיסיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49|באותם סעיפים}}, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הראיה חיונית להוכחת האישום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה, ובכלל זה על הפגיעה שעלולה להיגרם מגילויה לנפגע העבירה ולשיקומו, או שהיא חיונית להגנת הנאשם;
{{ח:תתת|(3)}} תובע לא ימסור ראיה כאמור בפסקה (2), אלא אם כן פרקליט מחוז, משנהו או ממונה בכיר בפרקליטות שפרקליט המחוז הסמיכו לעניין זה, ראש יחידת תביעות במשטרת ישראל או סגנו או פרקליט צבאי או סגנו, לפי העניין, אישר כי החיסיון אינו חל על הראיה; לנאשם יינתן מידע על קיום ראיה שלא נמסרה כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} בקשה לגילוי ראיה שלא נמסרה לפי הוראות פסקה (2) תידון בדרך שבה נדונות בקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 50א|או 50א(א)}}, ותיבחן בהתאם להוראות פסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} בהליך פלילי בעבירת מין או בעבירת אלימות חמורה במשפחה, בטרם יחליט בית המשפט לגלות ראיה חסויה על דבר הנוגע לנפגע עבירה שנזקק לשירותו של בעל מקצוע –
{{ח:תתת|(1)}} ייתן בית המשפט לנפגע העבירה זכות להביע את עמדתו, וייתן גם לבעל המקצוע הזדמנות להביע את עמדתו, והכול לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 13א|סעיף 13א(ו) לחוק זכויות נפגעי עבירה}} או {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 513יג1|סעיף 513יג1(ו) לחוק השיפוט הצבאי}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} ישקול בית המשפט את הפגיעה שעלולה להיגרם מגילוי הראיה לנפגע העבירה ולשיקומו, ובעניין קטין – ישקול גם את הפגיעה בטובת הקטין, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 13א|סעיף 13א(ו)(3) לחוק זכויות נפגעי עבירה}} או {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 513יג1|סעיף 513יג1(ו)(3) לחוק השיפוט הצבאי}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} הוגשה הבקשה לגילוי הראיה בשלב החקירה – יבחן בית המשפט גם את קיום התנאים {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 13א|שבסעיף 13א(ב) לחוק זכויות נפגעי עבירה}} או {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 513יג1|בסעיף 513יג1(ב) לחוק השיפוט הצבאי}}, לפי העניין.51עדות כהן דתתיקונים: [תשכ״ח]
כהן דת אינו חייב למסור עדות על דבר שנאמר לו בוידוי ואשר גילויו אסור עליו לפי דיני דתו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כהן דת אינו חייב למסור עדות על דבר שנאמר לו בוידוי ואשר גילויו אסור עליו לפי דיני דתו.52תחולהתיקונים: [תשכ״ח]
הוראות פרק זה יחולו הן על מסירת ראיות בפני בית משפט ובית דין והן על מסירתן בפני רשות, גוף או אדם המוסמכים על פי הדין לגבות ראיות; ובמקום שמדובר בפרק זה ב”בית משפט“ – גם בית דין, גוף או אדם כאמור במשמע.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו הן על מסירת ראיות בפני בית משפט ובית דין והן על מסירתן בפני רשות, גוף או אדם המוסמכים על פי הדין לגבות ראיות; ובמקום שמדובר {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} ב”בית משפט“ – גם בית דין, גוף או אדם כאמור במשמע.פרק ד׳: משקלן של ראיות
53משקלה של עדות
ערכה של עדות שבעל־פה ומהימנותם של עדים בהם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ערכה של עדות שבעל־פה ומהימנותם של עדים בהם ענין של בית המשפט להחליט בו על פי התנהגותם של העדים, נסיבות הענין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט.54הכרעה על פי עדות יחידה במשפט אזרחיתיקונים: [תשכ״ח]
פסק בית משפט במשפט אזרחי באחד המקרים שלהלן על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו; ואלה המקרים:
(1)העדות היא של קטין למטה מגיל 14;
(2)העדות היא של בעל דין או של בן־זוגו, ילדו, הורו, אחיו או אחותו של בעל דין;
(3)העדות היא של אדם המעונין בתוצאות המשפט לטובת בעל הדין שקרא אותו להעיד;
(4)התובענה היא נגד עזבון, קטין, חולה נפש או נעדר;
(5)נסיבות אחרות שבהן דרוש, לדעת בית המשפט, פירוט כאמור.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} פסק בית משפט במשפט אזרחי באחד המקרים שלהלן על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו; ואלה המקרים:
{{ח:תת|(1)}} העדות היא של קטין למטה מגיל 14;
{{ח:תת|(2)}} העדות היא של בעל דין או של בן־זוגו, ילדו, הורו, אחיו או אחותו של בעל דין;
{{ח:תת|(3)}} העדות היא של אדם המעונין בתוצאות המשפט לטובת בעל הדין שקרא אותו להעיד;
{{ח:תת|(4)}} התובענה היא נגד עזבון, קטין, חולה נפש או נעדר;
{{ח:תת|(5)}} נסיבות אחרות שבהן דרוש, לדעת בית המשפט, פירוט כאמור.54אהכרעה על־פי עדות יחידה במשפט פליליתיקונים: תשמ״ב, תשמ״ב־2
(א)בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה; ואולם אם היה השותף עד מדינה – טעונה עדותו סיוע; לענין זה, ”עד מדינה“ – שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה.
(ב)הרשיע בית משפט במשפט על עבירה לפי סימן ה׳ לפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977, על פי עדות יחידה של הנפגע, יפרט בהכרעת הדין מה הניע אותו להסתפק בעדות זו.
(ג)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאמור בסעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955.
↗ חיצוניות: 2
הצג הפניות חיצוניות
- סימן ה׳ לפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977 → חוק העונשין #פרק י סימן ה
- בסעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955 → חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) #סעיף 11
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה; ואולם אם היה השותף עד מדינה – טעונה עדותו סיוע; לענין זה, ”עד מדינה“ – שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשיע בית משפט במשפט על עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ה|סימן ה׳ לפרק י׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, על פי עדות יחידה של הנפגע, יפרט בהכרעת הדין מה הניע אותו להסתפק בעדות זו.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאמור {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955}}.55עדות קטין שאינו בר־אחריות פליליתתיקונים: [תשכ״ה], תשנ״א
(א)בית המשפט השומע עדותו של קטין, שאינו בר־אחריות פלילית בשל גילו, יזהירו תחילה בלשון המובנת לקטין, שעליו להעיד את האמת, את כל האמת ואת האמת בלבד.
(ב)לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של קטין שאינו בר־אחריות פלילית בשל גילו, אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט השומע עדותו של קטין, שאינו בר־אחריות פלילית בשל גילו, יזהירו תחילה בלשון המובנת לקטין, שעליו להעיד את האמת, את כל האמת ואת האמת בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} לא יורשע אדם על סמך עדות יחידה של קטין שאינו בר־אחריות פלילית בשל גילו, אלא אם כן יש בחומר הראיות דבר לחיזוקה.56ראיה שנתקבלה שלא כדין
ראיה שאינה קבילה במשפט פלילי ונתקבלה בטעות או בהיסח הדעת, לא תשמש הוכחה לאשמה ואין לבסס עליה שום פסק־דין; אף על פי כן, העובדה שבית המשפט שמע את הראיה לא תפסול את פסק־הדין, אלא אם סבור בית המשפט שהנאשם לא היה מורשע אילולא נמסרה אותה ראיה או שאין ראיה מספקת אחרת זולתה לתמוך בה את ההרשעה.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} ראיה שאינה קבילה במשפט פלילי ונתקבלה בטעות או בהיסח הדעת, לא תשמש הוכחה לאשמה ואין לבסס עליה שום פסק־דין; אף על פי כן, העובדה שבית המשפט שמע את הראיה לא תפסול את פסק־הדין, אלא אם סבור בית המשפט שהנאשם לא היה מורשע אילולא נמסרה אותה ראיה או שאין ראיה מספקת אחרת זולתה לתמוך בה את ההרשעה.56אסמכות לפסילת ראיה שהושגה שלא כדיןתיקונים: תשפ״ב
(א)בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין, ובכלל זה הודעת נאשם או עד, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שקבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן, בשים לב לאופייה ולחומרתה של ההפרה, למידת ההשפעה של ההפרה על הראיה שהושגה ולעניין הציבורי שבקבלת הראיה או באי־קבלתה; בסעיף קטן זה, ”הפרה“ – השגת ראיה שלא כדין.
(ב)אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בכללים לפסילת ראיות הקבועים בהוראות חיקוק אחרות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט הדן במשפט פלילי רשאי שלא לקבל ראיה שהושגה שלא כדין, ובכלל זה הודעת נאשם או עד, חפץ או כל ראיה אחרת, אם שוכנע שקבלתה במשפט תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן, בשים לב לאופייה ולחומרתה של ההפרה, למידת ההשפעה של ההפרה על הראיה שהושגה ולעניין הציבורי שבקבלת הראיה או באי־קבלתה; בסעיף קטן זה, ”הפרה“ – השגת ראיה שלא כדין.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לפגוע בכללים לפסילת ראיות הקבועים בהוראות חיקוק אחרות.57ראיות סותרות
סתירות בעדותם של עדים אין בהן, כשלעצמן, כדי למנוע את בית המשפט מקביעת עובדות שלגביהן חלו הסתירות.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} סתירות בעדותם של עדים אין בהן, כשלעצמן, כדי למנוע את בית המשפט מקביעת עובדות שלגביהן חלו הסתירות.57אחזקת יצרןתיקונים: תשל״ג
(א)נמצא על טובין או על אריזתם או על מה שמחובר או נספח אליהם שמו של יצרן, מגדל או אורז (להלן – יצרן), שם עסקו או סימן מסחר שלו, או שם או סימן אחר שיש בו כדי לזהותו, יהיה בכך ראיה לכאורה, שייצר, גידל או ארז את הטובין.
(ב)נמצא על טובין או על אריזתם או על מה שמחובר או נספח אליהם שמו של משווק, שם עסקו או סימן מסחר שלו, או שם או סימן אחר שיש בו כדי לזהותו, ולא נמצא עליהם שמו של יצרן, יראו את המשווק לכל ענין כאילו הוא היצרן, זולת אם גילה לקונה, או למי שהוסמך לכך כדין, את זהות היצרן, משנדרש לכך.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} נמצא על טובין או על אריזתם או על מה שמחובר או נספח אליהם שמו של יצרן, מגדל או אורז (להלן – יצרן), שם עסקו או סימן מסחר שלו, או שם או סימן אחר שיש בו כדי לזהותו, יהיה בכך ראיה לכאורה, שייצר, גידל או ארז את הטובין.
{{ח:תת|(ב)}} נמצא על טובין או על אריזתם או על מה שמחובר או נספח אליהם שמו של משווק, שם עסקו או סימן מסחר שלו, או שם או סימן אחר שיש בו כדי לזהותו, ולא נמצא עליהם שמו של יצרן, יראו את המשווק לכל ענין כאילו הוא היצרן, זולת אם גילה לקונה, או למי שהוסמך לכך כדין, את זהות היצרן, משנדרש לכך.57א1חזקת זמן ייצורתיקונים: תשמ״ב
מצרך מזון שלא צויין בו תאריך ייצורו – חזקה שיוצר תוך השנה שקדמה לגילוי העבירה שנעברה בו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מצרך מזון שלא צויין בו תאריך ייצורו – חזקה שיוצר תוך השנה שקדמה לגילוי העבירה שנעברה בו.57בהדין הוא כמפורסמותתיקונים: תשמ״א
כל דין הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אם אין הוראה אחרת משתמעת.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל דין הוא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אם אין הוראה אחרת משתמעת.57גהמצאה על־ידי הדוארתיקונים: תשמ״א
מקום שחיקוק מתיר או מחייב להמציא מסמך על ידי הדואר, בין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ ובין שהוא נוקט לשון ”נתינה“ או ”שליחה“ או לשון אחרת, רואים את ההמצאה – אם אין הוראה אחרת משתמעת – כמבוצעת –
(1)אם דוּוַר מכתב המכיל את המסמך והמען על המכתב היה כשורה ודמי המשלוח שולמו מראש או שהמכתב היה פטור מתשלום דמי דואר או נושא עליו סימן המעיד כי הוא נשלח בשירות המדינה;
(2)במועד שבו היה המכתב מגיע לתעודתו בדרך הרגילה של הדואר, אם לא הוכח היפוכו של דבר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} מקום שחיקוק מתיר או מחייב להמציא מסמך על ידי הדואר, בין שהוא נוקט לשון ”המצאה“ ובין שהוא נוקט לשון ”נתינה“ או ”שליחה“ או לשון אחרת, רואים את ההמצאה – אם אין הוראה אחרת משתמעת – כמבוצעת –
{{ח:תת|(1)}} אם דוּוַר מכתב המכיל את המסמך והמען על המכתב היה כשורה ודמי המשלוח שולמו מראש או שהמכתב היה פטור מתשלום דמי דואר או נושא עליו סימן המעיד כי הוא נשלח בשירות המדינה;
{{ח:תת|(2)}} במועד שבו היה המכתב מגיע לתעודתו בדרך הרגילה של הדואר, אם לא הוכח היפוכו של דבר.פרק ה׳: שונות
58אגרותתיקונים: [תשט״ז]
שר המשפטים רשאי לקבוע, בתקנות, את שיעור השכר שיגבה עורך דין בעד שירותיו לפי סעיף 15 ואת האגרות שיש לשלם בעד אישור לפי סעיף 15 שלא על ידי עורך דין.
↺ פנימיות: 2📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
פורסמו תקנות הראיות (שכר עורך־דין), תשל״ח–1978.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע, בתקנות, את שיעור השכר שיגבה עורך דין בעד שירותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} ואת האגרות שיש לשלם בעד אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} שלא על ידי עורך דין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הראיות (שכר עורך-דין)|תקנות הראיות (שכר עורך־דין), תשל״ח–1978}}.}}59תקנותתיקונים: [תשכ״ה]
(א)שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין פקודה זו.
(ב)תקנות לענין סעיף 19 יהיו מחייבות במידת האפשר לפי הנסיבות; התקנות שבתוספת השניה יעמדו בתקפן במידה שלא שונו, או כל עוד לא בוטלו, בתקנות שהתקין השר לפי סעיף זה.
↺ פנימיות: 2
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לענין פקודה זו.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לענין {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} יהיו מחייבות במידת האפשר לפי הנסיבות; {{ח:פנימי|תוספת 2|התקנות שבתוספת השניה}} יעמדו בתקפן במידה שלא שונו, או כל עוד לא בוטלו, בתקנות שהתקין השר לפי סעיף זה.60תחולה
הוראות פקודה זו יחולו בהליכים לפני כל בית משפט כמשמעותו בחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, והוא כשאין הוראה אחרת לענין זה.
↗ חיצוניות: 1
הצג הפניות חיצוניות
- בחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957 → חוק בתי המשפט #פרק ב
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} הוראות פקודה זו יחולו בהליכים לפני כל בית משפט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#פרק ב|בחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957}}, והוא כשאין הוראה אחרת לענין זה.תוספת ראשונה
תיקונים: [תשי״ד]
'''טופס חוות דעת'''
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הושמט).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס חוות דעת'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הושמט).}}תיקונים: [תשי״ד]
'''טופס תעודת רופא'''
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הושמט).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס תעודת רופא'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הושמט).}}תיקונים: [תשט״ז]
'''טופס תעודת עובד הציבור'''
📝 הערות: 1
הצג הערות עריכה
(הושמט).
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} '''טופס תעודת עובד הציבור'''
{{ח:תת}} {{ח:הערה|(הושמט).}}תוספת שניה
תקנות
1הגדרות
בתקנות אלה –
”משביע“ – רשם או שופט בית משפט שלום המשביע אדם או מקבל ממנו תצהיר;
”תצהיר“ – לרבות תעודה או מסמך שעליהם בא תצהיר.
↺ פנימיות: 1
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתקנות אלה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משביע“ – רשם או שופט בית משפט שלום המשביע אדם או מקבל ממנו תצהיר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תצהיר“ – לרבות תעודה או מסמך שעליהם בא תצהיר.2שמו ומענו של המצהיר
בתצהיר יפורשו שמו המלא של המצהיר, עסקו או מקצועו ומענו.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בתצהיר יפורשו שמו המלא של המצהיר, עסקו או מקצועו ומענו.3צורתו של תצהיר
תצהיר יכול שיהא ערוך בגוף דבר או בגוף נסתר, ומותר לחלקו לשם הנוחות לסעיפים מסומנים במספרים סידוריים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} תצהיר יכול שיהא ערוך בגוף דבר או בגוף נסתר, ומותר לחלקו לשם הנוחות לסעיפים מסומנים במספרים סידוריים.4תיקונים צריכים קיום
כל ביני־שיטין, שינוי, מחק או טשטוש, שחלו בתצהיר לפני שנשבעו עליו, טעונים קיום בידי המשביע, בחתימת שמו, או ראשי תיבות של שמו, בשוליים שלצדם.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} כל ביני־שיטין, שינוי, מחק או טשטוש, שחלו בתצהיר לפני שנשבעו עליו, טעונים קיום בידי המשביע, בחתימת שמו, או ראשי תיבות של שמו, בשוליים שלצדם.5תצהיר שאינו ניתן לקריאה
אם התצהיר אינו ניתן לקריאה או קשה לקריאה, או שלדעת הנדרש להשביע הוא כתוב באופן המקל על שינוי־מרמה, רשאי הוא לסרב להשביע ורשאי לבקש שהתצהיר ייכתב שנית.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} אם התצהיר אינו ניתן לקריאה או קשה לקריאה, או שלדעת הנדרש להשביע הוא כתוב באופן המקל על שינוי־מרמה, רשאי הוא לסרב להשביע ורשאי לבקש שהתצהיר ייכתב שנית.6חתימת המצהיר
המצהיר יחתום על התצהיר במעמד השבועה, ואם אינו יכול לכתוב, יטבע בו סימנו במעמד המשביע.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המצהיר יחתום על התצהיר במעמד השבועה, ואם אינו יכול לכתוב, יטבע בו סימנו במעמד המשביע.7מודעת ההשבעה
בסמוך לסופו של תצהיר ולשולי הנייר תבוא מודעת ההשבעה, כתובה בלי ביני־שיטין, שינוי, מחק או טשטוש וחתומה בידי המשביע; במודעה יפורשו –
(1)שמותיהם של המצהיר והמשביע;
(2)תאריך ההשבעה ומקומה;
(3)שהשבועה על התצהיר ניתנה בפני המשביע;
(4)אם המצהיר הוא עיוור או אינו יודע קרוא וכתוב – שאמנם כן הוא ושהתצהיר נקרא באזניו במעמד המשביע ונראה שהמצהיר הבין את תכנו, ואם טבע המצהיר את סימנו במקום חתימה – שאמנם כך עשה במעמד המשביע;
(5)פרטים נחוצים אחרים.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} בסמוך לסופו של תצהיר ולשולי הנייר תבוא מודעת ההשבעה, כתובה בלי ביני־שיטין, שינוי, מחק או טשטוש וחתומה בידי המשביע; במודעה יפורשו –
{{ח:תת|(1)}} שמותיהם של המצהיר והמשביע;
{{ח:תת|(2)}} תאריך ההשבעה ומקומה;
{{ח:תת|(3)}} שהשבועה על התצהיר ניתנה בפני המשביע;
{{ח:תת|(4)}} אם המצהיר הוא עיוור או אינו יודע קרוא וכתוב – שאמנם כן הוא ושהתצהיר נקרא באזניו במעמד המשביע ונראה שהמצהיר הבין את תכנו, ואם טבע המצהיר את סימנו במקום חתימה – שאמנם כך עשה במעמד המשביע;
{{ח:תת|(5)}} פרטים נחוצים אחרים.8תצהיר משותף
נצטרפו מצהירים אחדים לשבועה על תצהיר אחד, ייכתבו במודעת ההשבעה שמות כולם ויפורש שכל אחד מהם נשבע על אמיתות הענינים שאמר בתצהיר.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} נצטרפו מצהירים אחדים לשבועה על תצהיר אחד, ייכתבו במודעת ההשבעה שמות כולם ויפורש שכל אחד מהם נשבע על אמיתות הענינים שאמר בתצהיר.9שינוי בתצהיר
המשביע לא ירשה שינוי בתצהיר בלי שיושבע עליו שנית, ואם כבר הוספה על התצהיר מודעת ההשבעה, יוסיף עליו מודעה חדשה שיצויין בה השינוי; הוא גם רשאי שלא להרשות שבועה חדשה, אלא לדרוש שהתצהיר ישוב וייכתב מחדש.
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המשביע לא ירשה שינוי בתצהיר בלי שיושבע עליו שנית, ואם כבר הוספה על התצהיר מודעת ההשבעה, יוסיף עליו מודעה חדשה שיצויין בה השינוי; הוא גם רשאי שלא להרשות שבועה חדשה, אלא לדרוש שהתצהיר ישוב וייכתב מחדש.10נוסח השבועה
המוסר תצהיר בשבועה ינקוט לשון ברוח זו:
”אני נשבע באלוהים, כי זה שמי וזו חתימתי (או: סימני) (והנשבע יצביע על חתימתו או על סימנו), וכי האמור בתצהירי זה (או במסמך אחר, לפי הענין) הוא נכון.“
המוסר תצהיר בהן צדק ינקוט לשון ברוח זו:
”אני מצהיר בהן צדק כי זה שמי וזו חתימתי (או: סימני) (והמצהיר יצביע על חתימתו או על סימנו), וכי האמור בתצהירי זה הוא נכון.“
ואם היה התצהיר בהצהרה שלא בשבועה ושלא בהן צדק יוסיף מלים אלה:
”אני מוסר הצהרה זו מתוך אמונה בלב שלם שהיא נכונה.“
הצג Wiki markup גולמי
{{ח:ת}} המוסר תצהיר בשבועה ינקוט לשון ברוח זו:
{{ח:תתת}} ”אני נשבע באלוהים, כי זה שמי וזו חתימתי (או: סימני) (והנשבע יצביע על חתימתו או על סימנו), וכי האמור בתצהירי זה (או במסמך אחר, לפי הענין) הוא נכון.“
{{ח:ת}} המוסר תצהיר בהן צדק ינקוט לשון ברוח זו:
{{ח:תתת}} ”אני מצהיר בהן צדק כי זה שמי וזו חתימתי (או: סימני) (והמצהיר יצביע על חתימתו או על סימנו), וכי האמור בתצהירי זה הוא נכון.“
{{ח:ת}} ואם היה התצהיר בהצהרה שלא בשבועה ושלא בהן צדק יוסיף מלים אלה:
{{ח:תתת}} ”אני מוסר הצהרה זו מתוך אמונה בלב שלם שהיא נכונה.“